הסתלקות מירושה והדרכים למנוע אותה

  1. בבסיס הזכות להסתלק מירושה עומד העיקרון לפיו לא ניתן לאכוף או לכפות על מאן דהוא לרשת מעיזבון המוריש. משכך, אף אין צורך בקבלת אישור מקדים מבית המשפט כתנאי לתוקף הסתלקות מירושה וכל אדם, אשר ירש זכות מעיזבון, זכאי להסתלק מזכותו בכפוף להוראות ס' 6 לחוק הירושה ותקנות הירושה.
  2. זכות ירושה, ככול זכות, ניתנת לעיקול על ידי נושה של היורש.
  3. אם הוטל עיקול על זכות הירושה בטרם ביצוע ההסתלקות, הרי להסתלקות לא יהא כל תוקף ואילו אם העיקול הוטל לאחר שההסתלקות הושלמה, הרי כי אז לעיקול אין תוקף כיון שזה לא "תפס" מאומה. לנוכח האמור, יש להבהיר כי המועד שבו הושלמה ההסתלקות מהירושה הוא המועד שבו נחתמו מסמכי ההסתלקות על ידי היורש ואז המסתלק נחשב כמי שלא היה ואינו יורש כלל מלכתחילה.
  4. יש לסייג את האמור לעיל ולהבהיר, כי יש לא מעט מקרים שבהן הסתלקות מירושה נעשית למטרות מרמה, הברחת נכסים מנושים של המסתלק וכיוצ"ב. חוק הירושה אינו בוחן את מניעיו ושיקוליו של המסתלק מירושה ואולם זה לא אומר שלא ניתן להעמידם במבחן משפטי לנוכח הוראות הדין הכללי, למשל, לנוכח הוראות חוק החוזים, דיני פשיטת רגל, צווים של הוצאה לפועל ועוד, הדרישה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת, לנוכח הוראת החוק שלא לנקוט בפעולה שהינה בניגוד לתקנת הציבור וכיוצ"ב. לפיכך, ישנם יותר ויותר מקרים בפסיקה שבתי המשפט ביטלו תוקף של הסתלקויות מירושה לנוכח הוראות הדין הכללי, עת אלה הגיעו למסקנה, כי ההסתלקות מהירושה נעשתה לנוכח שיקולים "זרים" כגון המפורטים לעיל.
  5. רבים טועים ואינם יודעים אבל הסתלקות מירושה עשויה להיות גם כנגד קבלת תמורה ואולם ישנם פרמטרים שונים אשר צריך לבחון בכל מקרה לפי נסיבותיו כדי לקבוע האם מתן התמורה מסווגת את הפעולה המשפטית להסתלקות מירושה או לעסקה בין יורשים. בכל מקרה, ניתן בהחלט להסתלק מירושה כנגד קבלת תמורה.
  6. בע"א 4372/91 דן בית המשפט העליון בפרשת סיטין נ' סיטין בה הטילה האישה עיקול על זכות הירושה של הבעל, שעה שהעיקול הוטל לאחר השלמת וחתימת מסמכי ההסתלקות על דיי הבעל . בית משפט קמא קבע, כי הסתלקותו של הבעל לטובת אחיו אינה תקפה לנוכח היותה מנוגדת לתקנת הציבור ולנוכח היותה חוזה למראית עין ופסל אותה.
  7. בית המשפט העליון נדרש לסוגיה ובסופו של יום דחה את הערעור שהוגש ע"י הבעל ואולם מסקנתו הייתה, כי לא היה בהסתלקות דבר המנוגד לתקנת הציבור ואף לא היה בה חוזה למראית עין. עם זאת, בית המשפט קבע, כי בהסתלקות היה כדי להוות התנהלות שלא בתום לב ובדרך שאינה מקובלת מצד הבעל מאחר ובעת ביצוע ההסתלקות ידע הבעל, כי אין ברכושו די כדי לסלק מלוא חובותיו לנושיו, לרבות לאישה. על כן, ביטל בית המשפט העליון את תוקף ההסתלקות מהירושה וקבע, כי הבעל יורש ומשכך לעיקול שהוטל על ידי האישה, בהיותה נושה, ניתן תוקף.
קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים