הרשם לענייני ירושה ותפקידם

הרשמים לענייני ירושה הם יחידות באגף האפוטרופוס הכללי של משרד המשפטים. זהו למעשה הגוף המאחד את כל תהליכי הכרזת היורשים בישראל. פעולתן של לשכות הרשם לענייני ירושה החלו עם תיקון חוק הירושה תשכ"ה 1965 ועם הקמתו של מוסד זה ב-1998. כל הבקשות לצווי ירושה או קיום צוואה מוגשות ללשכות אלו (מלבד בקשות המוגשות לבתי הדין הדתיים). ברוב המקרים, ניתן צו ירושה או קיום צוואה על ידי הרשם לענייני ירושה, אך ישנם מקרים בהם מועברת הבקשה להחלטת בית המשפט לענייני משפחה.

תפקידי הרשם לענייני ירושה

נכון להיום, הכרזת יורשים מתבצעת באחד משני הליכים: על ידי מתן צו ירושה או על ידי מתן צו קיום צוואה, במידה והנפטר הותיר אחריו צוואה. את הבקשה למתן צו הירושה או צו קיום צוואה מגישים היורשים לרשם לענייני ירושה. הרשם בודק אם קיים תיק קודם בעניינו של המנוח או אם הפקיד צוואה. על פי חוק, הרשם לענייני ירושה אחראי על פרסום הודעה ציבורית על הגשת בקשה לצו מתן ירושה או צו קיום צוואה. בנוסף, מטפל הרשם גם בבקשות התנגדות לצווי ירושה או קיום צוואה.

תפקידים נוספים של הרשם לענייני ירושה הם עריכת צוואות והפקדת צוואות. כל מי שכתב צוואה בחייו יכול להפקידה בידי הרשם לענייני ירושה. תוכן הצוואה ואף העובדה שנערכה צוואה הם נתונים הנשארים חסויים כל עוד המצווה בחיים. לאחר פטירת המצווה, כל מי שפונה לרשם לצורך קבל צו ירושה או צו קיום צוואה ממקבל מידע על קיומה של אותה צוואה מופקדת. צוואה זו תהיה הצוואה האחרונה והגוברת. בנוסף, מודיע הרשם לכל מי שמפורט בצוואה על דבר קיומה.

כל הפעולות המתבצעות בלשכות הרשם לענייני ירושה מחויבות באגרה. לשכות הרשמים נמצאות בערים: תל אביב, חיפה, ירושלים, נצרת עילית ובאר שבע.

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים