התערבות בית המשפט בתוכנן של צוואות

באופן עקרוני, בתי המשפט יעשו ככול הניתן כדי להימנע מלהתערב בתוכנן של צוואות, זאת מתוך מגמה ברורה לכבד את אוטונומיית הרצון של עורכי הצוואות. יחד עם זאת, ישנם מקרים שבהם לבתי המשפט אין כל ברירה אלא להתערב בתוכנן של צוואות ולצקת פרשנות משלהם לתוכן ההוראות, כגון, במקרים שבהם קיימת בעיית פרשנות או דו משמעות להוראת צוואה כלשהי או במקרים שבהם הוראת צוואה כלשהי סוכלה ואינה ניתנת עוד ליישום כמו שהיא על רקע שינוי מציאות החיים או במקרים שבהם קיים חסר בצוואה.

רבים הם המקרים, אשר בהוראת צוואה כלשהי קיימת בעיה של פרשנות. לרוב, זה נובע מכך שצוואות נערכות באופן לא מקצועי או כאשר המצווים אינם דואגים לעדכן את הוראות צוואותיהם מעת לעת, כפי שמתחייב ומומלץ. לבתי המשפט נתונה הסמכות לפרש הוראת צוואה דו משמעית, כאשר בעשותו כן יעשה בית המשפט ככול הניתן כדי להתחקות אחר רצון המצווה ואומד דעתו (ע"א 1900/96 טלמצ'יו נ' האפוטרופוס הכללי).

"סיפור מהחיים" – להמחשת בעיית פרשנות צוואה ועל הצורך בהתערבות בית המשפט

פלוני ערך בשנת 1980 צוואה ובה ציווה את עיזבונו לאשתו ולשני ילדיו. פלוני לא פירט את שם אשתו או את מספר הזהות שלה בגוף הצוואה ופשוט קבע, אני מוריש ל"אשתי". בשנת 1985 פלוני התגרש מאשתו במועד עריכת הצוואה, בשנת 1990 נישא פלוני בשנית לאשה שנייה ובשנת 2000 נפטר. גרושתו של פלוני וכן אלמנתו, כל אחת מהן טוענת, כי היא "אשתו" לצורך זכייתה בחלק יחסי מעיזבונו ע"פ הוראות הצוואה. עם מי הצדק ? ובכן, התשובה לכך לחלוטין לא חד משמעית ובית המשפט יידרש להכריע בדילמה לא פשוטה וזאת כיון שקיימת בעיית פרשנות בצוואה. מחד, תטען גרושתו, כי הצוואה נערכה בעת שפלוני היה נשוי לה ולכן כוונתו הייתה להוריש לה, תוסיף היא ותטען, כי אם היה רוצה פלוני לשנות הוראה זו, הרי הוא היה צריך לעדכן או לבטל את צוואתו. מנגד, תבוא אלמנתו של פלוני (אשתו השנייה בעת פטירתו) ותטען, כי כוונתו של פלוני הייתה להוריש לאשתו, זאת אשר חיה עימו בעת פטירתו ולא למישהי אשר התגרשה ממנו לפי מספר שנים. האמת היא, שדעתי הינה שבמקרה ובו בית המשפט יידרש להכרעה במחלוקת, הרי זה יכריע, כי הצדק הוא דווקא עם האישה הראשונה (הגרושה) וזאת עם כל האבסורד שבדבר, שכן הצוואה נערכה בעת שהיה נשוי לה ולכן ברור, כי כוונתו הייתה להוריש לה, פלוני לא שינה את צוואתו ובכך לא הדיר את גרושתו מזכות הירושה בעיזבונו.

קיימים מקרים שבהם על בית המשפט להתערב בתוכן צוואה עקב הוראת צוואה שסוכלה. מהי הוראת צוואה שסוכלה? זוהי הוראה, אשר בעת שהמצווה ציווה אותה כנראה זו היתה ניתנת ליישום ואולם לאור הזמן שחלף מעת עריכת הצוואה ועד למועד הפטירה ולאור שינוי מציאות החיים, הרי הוראת הצוואה הנ"ל אינה עוד ניתנת ליישום.

בפסק הדין שניתן בתמ"ש 92990/98 (עניני משפחה מחוזות ת"א והמרכז), התערב בית המשפט בהוראת צוואה שסוכלה. במקרה שהיה שם, ציווה המצווה את המשק החקלאי שהיה לו במושב בית יצחק לאחת מבנותיו, על מנת שזו תמשיך לקיימו כמשק חקלאי, תוך שציווה, כי בתו הנ"ל תפצה את אחותה במחצית משווי הערך החקלאי של המשק. האחות שלא זכתה במשק אלא רק בזכות לפיצוי טענה, כי מאחר ומציאות החיים במושבים בכלל השתנתה ומאחר והמשק אינו משמש כמשק חקלאי ואף אחותה אינה מקיימת את המשק כמשק חקלאי וכי הלכה למעשה, מדובר באחוזה של ממש בתוך מושב, הרי לא יהיה מוצדק, שהיא תפוצה לפי שווי הערך החקלאי של המשק. בית המשפט קבע, כי הוראת המנוח סוכלה לאור שינוי המציאות החברתית-הכלכלית במושבים ומאחר וחל שינוי מהותי במציאות החיים במשקי המושבים מאז שנערכה הצוואה ועד למועד פטירת המנוח. בית המשפט התערב בתוכן הצוואה וקבע, כי אמנם המנוח קבע שהאחות תפוצה לפי הערך החקלאי של המשק ואולם כוונתו היתה שזה יקרה רק אם האחות שזכתה במשק תקיימו כמשק חקלאי. בית המשפט הוסיף וקבע, כי לו היה המנוח יודע שמציאות החיים תשתנה, כי האחות שזכתה במשק לא תקיימו כמשק חקלאי וכי זה יהווה לא אחרת מאשר אחוזת נדל"ן בתוך המושב, הרי הוא לא היה מקפח את בתו השניה ומצווה לה פיצוי לפי ערכו החקלאי של המשק. לפיכך, בית המשפט התערב בהוראת הצוואה הנ"ל וקבע, כי האחות השניה תפוצה על ידי האחות שזכתה במשק לפי ערכו הריאלי של המשק ,ממוכר מרצון לקונה מרצון.

מהו חסר בצוואה ומהו היקף הסמכות של בית המשפט להשלים את החסר ?

חסר בצוואה הינו מצב דברים שבו, לגבי סוגייה פלונית, אין ביטוי או הסדר מפורש או מרומז בגוף הצוואה. לשם ההמחשה תובא הדוגמא להלן:

פלוני ערך צוואה ובה ציווה את נכסי עזבונו בשלמות לאשתו וכן הורה, כי לאחר פטירתה, יירשו אחיותיו את נכסי עזבונו, אשר יוותרו ברשות אשתו. פלוני לא הגדיר בגוף הצוואה מה יקרה, אם אשתו תלך לעולמה לפניו ומי יירש אז את נכסי עזבונו. זהו ביטוי לחסר בצוואה.

לבתי המשפט נתונה סמכות רחבה להשלים חסר בצוואה (כך נקבע, למשל, בפרשת טלמצ'יו המוזכרת לעיל). בתי המשפט יעשו ככול הניתן כדי להשלים חסר בצוואה על ידי בחינת אומד דעתו הריאלי של המצווה. מהו אומד דעתו הריאלי? זהו למעשה רצון המצווה, כפי שניתן ללמוד עליו מכל מקור אמין, לרבות מעדויות או מרמזים בצוואה, כאשר אין צורך שיהיה לאומד הדעת הריאלי כל עיגון בגוף הצוואה (משמע, די בעדויות חיצוניות, אשר ישפכו אור על רצון המצווה). בהיעדר יכולת לקבוע מהו אומד דעתו הריאלי של המצווה, הרי בתי המשפט מוסמכים להשלים חסר בצוואה על ידי אומד דעתו ההיפותטי של המצווה, קרי, על ידי התחקות אחר קו המחשבה של המנוח ואשר באמצעותו ניתן להשלים את החסר בצוואה.

לבתי המשפט נתונה סמכות רבה להתערב בתוכנן של צוואות, בין אם במתן פרשנות להוראות הצוואה, בין אם על ידי השלמת חסר בצוואה או בין אם על ידי התערבות בצוואה עקב הוראה אשר סוכלה. כדי לנסות ולמנוע מראש התערבות עתידית של בית המשפט בהוראות הצוואה, הרי מומלץ לערוך צוואה אך ורק בליווי עו"ד מומחה בענייני ירושה, צוואה ועזבונות וכן מומלץ לעדכן את תוכן הצוואה מעת לעת, זאת עם שינוי מציאות החיים.

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים