זכאות לירושה על פי חוק המידע הגנטי

ישנם מקרים שונים בהם לאחר מותו של אדם מתגלים ילדים שנולדו לו מחוץ למסגרת הנישואים. הכוונה היא לילדים שהאב לא מכיר באבהותו כלפיהם במהלך חייו.
במקרים כאלו תמיד עולה דיון בנושא הירושה- האם ילד שלא מוכר על ידי אביו זכאי לחלק בעיזבון שלו לאחר פטירתו ?

חוק הירושה מתייחס לחלוקת עזבון בשני מצבים- במקרה בו המנוח מותיר אחריו צוואה מסודרת, חלוקת העיזבון תתקיים בהתאם להוראות הצוואה. במקרה בו נפטר אדם ולא מותיר אחריו צוואה, חלוקת העיזבון תתבצע בין היורשים הטבעיים שלו- צאצאיו, בן/בת הזוג, נכדיו, הוריו, אחיו ואחייניו. החוק אינו מתייחס באופן מפורש לילדים לא מוכרים של המוריש.

הבסיס לקביעת זכאות לירושה הוא שהילד יהיה מוכר על ידי אביו, זאת אומרת, שבמהלך חייו הוא נרשם במשרד הפנים כאביו של הילד, גם אם כאשר הילד נולד הוא לא עשה זאת מסיבות שונות.

במקרים בהם האב לא נרשם במשרד הפנים, ניתן להיעזר היום בחוק המידע הגנטי. על פי מספר תקדימים משפטיים שנוצרו בשנים האחרונות, חוק זה מאפשר לערוך בדיקה גנטית לקרוביו של הנפטר על מנת לזהות קשר דם בין הילד לבין המנוח. במקרים קיצוניים, ניתן להפיק אפילו דגימה של דנ"א מגופת המנוח על מנת לזהות קשר דם לא מוכר.

המידע הגנטי הזה מאפשר למעשה לילדים מחוץ לנישואים לתבוע זכויות בעיזבון של האב שנפטר, גם כאשר זה לא הכיר בהם. חשוב לציין שחוק המידע הגנטי אינו פרוץ ולא כל אחד יכול לתבוע בדיקת קשר גנטי בכל מצב. כאשר רוצים להוכיח זכאות לירושה על ידי בירור מידע גנטי, צריך קודם כל להוכיח לבית המשפט סבירות גבוהה לקשר דם בין ילד לאב שלא הכיר בו, על מנת שיוציא צו לבדיקה גנטית.

למרות שהחוק מגן על שני הצדדים, ניתן לראות שינוי לטובת הילדים הלא מוכרים שכן היום יש בסמכותו של בית משפט גם לכפות בדיקה גנטית על קרובים של מנוח, זאת כמובן במידה והוא משתכנע מספיק שקיימת הצדקה להורות כן.

מקרים מסוג זה מוכיחים את היותו של תחום הירושה סבוך מאוד מבחינה משפטית ולכן מומלץ לכל מי שנתקל בסיטואציה דומה לפנות לעורך דין לענייני ירושה, על מנת לקבל ייעוץ מקצועי ורציני.

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים