מה יקרה כאשר המנוח לא נתן ביטוי במסגרת הצוואה שערך לסוגייה כלשהי

מה יקרה כאשר המנוח לא נתן ביטוי במסגרת הצוואה שערך לסוגיה כלשהי ובכך יצר חסר משמעותי בצוואה ?

מאחר וצוואות לא תמיד נערכות באופן מקצועי או על ידי עו"ד מומחה בענייני ירושה, צוואה ועיזבונות, הרי לעתים נוצרים בצוואה חסרים, קרי, הצוואה אינה נותנת ביטוי לסוגיה כלשהי (משמעותית), אשר קיבלה נפקות של ממש עם פטירת המנוח ועת מבוקש לקיים את צוואתו. איך בית המשפט יתייחס לחסרים בצוואה ומה הסמכות הנתונה לו בקשר להשלמת חסרים בצוואה ?

שאלה זו התעוררה בת"ע 5560/99 (ענייני משפחה מחוזות ת"א והמרכז). במקרה שם, קבע המנוח שאחייניותיו יירשו את מלוא עיזבונו למקרה וילך לעולמו יחד עם אשתו וכן אם ילך לעולמו לפני אשתו (כאשר אחייניותיו יירשו אז רק לאחר פטירת אשתו). המנוח שם לא קבע מי יירש את עיזבונו אם ילך לעולמו אחרי אשתו וכן לא הזכיר יורשים כלשהם ע"פ דין כזוכים בחלק מעיזבונו. בית המשפט קנה לעצמו סמכות להשלים את החסר בצוואה וקבע, כי אומד דעתו הריאלי של המנוח מחייב את המסקנה, כי זה התכוון שגם אם אשתו תלך לעולמה לפניו, הרי גם אז אחייניותיו יירשו את עיזבונו ובדרך זו השלים את החסר בצוואה. חשוב לציין, כי סעיף 49 לחוק הירושה מגדיר במפורש מה יקרה במצב שבו הזוכה במנה בעיזבון נפטר לפני המוריש. למרות העובדה שקיים הסדר בדין למצב המתואר (אשת המנוח נפטרה לפניו), הרי בית המשפט קבע, כי אומד דעתו הריאלי של המנוח עדיף על פני ההסדר שבדין ובהתאם לכך, כאמור, קבע, כי כוונת המנוח הייתה שאחייניותיו יירשו אותו גם במצב שבו אשתו תלך לעולמה לפניו, זאת למרות שאין בגוף הצוואה כל ביטוי או הסדר מפורש או מרומז ביחס לסוגיה זו.

מהמקובץ לעיל עולה, כי לבתי המשפט יש סמכות רחבה להשלים חסרים בצוואה, כאשר הדרך העדיפה על בתי המשפט הינה להתחקות אחר אומד דעתו הריאלי של המצווה ועל ידי כך להשלים כל חסר בצוואה.

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים