קיום הוראות צוואה

  1. בתיק תמ"ש 9730/02 נדונה עניינה של צוואה אשר העניקה לתובעת בירושה מחצית מזכויות במגרש וכן בבית הבנוי עליו, כאשר המחצית הנוספת הוענקה עוד בחיים לנתבעת ואולם הצוואה הקנתה את זכות השימוש במחצית המגרש ובבית (אותם ירשו התובעת) דווקא לנתבעת. דהיינו, התובעת קיבלה את זכות הקניין בנכס והנתבעת את זכות השימוש בו.
  2. הזכויות נרשמו בפנקסי המקרקעין והתובעת עתרה לפירוק השיתוף במקרקעין בינה לבין אחותה הנתבעת.
  3. הנתבעת התנגדה לכך ועמדה על דחיית התובענה ועל שמירה על זכותה לעשות שימוש במקרקעין אשר הוקנו בירושה לתובעת.
  4. התובעת טענה, כי מעת שנרשמו זכויותיה במקרקעין, זו זכאית לפירוק השיתוף ואין ליתן תוקף להוראות הצוואה. בית המשפט דחה את הטענה וביסס את דחיית הטענה על כך שיש ליתן תוקף להוראות הצוואה וכי שי ליתן תוקף לזכות המצווה לקבוע את אשר ייעשה בעיזבונו לאחר המוות.
  5. בית המשפט דחה את הטענה, כי הותרת המצב על כנו יביא לפגיעה בזכות הקניין של התובעת במקרקעין אותם ירשה, בהיות זכותה הקניינית זכות יסוד. בית המשפט קבע, כי מלכתחילה התובעת ירשה זכות קניין "נגוסה" ומוגבלת במקרקעין ולכן אין נפקות לטענה.
  6. בית המשפט הוסיף וקבע, כי זה אינו בודק האם הצוואה הינה חסרת מוסריות, צדק או הגיון ואם קבעה המנוחה, כי זכות הקניין של התובעת במקרקעין שירשה מוכפפת לזכות השימוש של הנתבעת בהם, הרי יש ליתן לכך תוקף, כי כך ציוותה המנוחה בצוואה.
  7. במקרה זה, עקרון העל בדיני צוואה – הוא חופש הציווי ורצון המצווה, גבר על זכות היורש שהינה אך נגזרת מהוראות הצוואה וכפופה להן.
קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים