לא אחת אנו חושבים על היום שבו נלך לעולמנו, מה יגידו עלינו ביום שאחרי, כאשר לא נהיה עוד בין החיים, איפה יקברו אותנו, איך זה יקרה, מי יספיד אותנו וכן, מה נותיר ב צוואה שלנו ולמי נוריש את הנכסים שלנו. מחשבה קצת קשה מנשוא, אך תמיד צריך לחשוב על העתיד.
כחלק בלתי נפרד מההתמודדות עם העזבון של הנפטר, למען ההגינות וההוצאה לפועל את אשר על ליבו של המוריש, יש חשיבות רבה להעלות את הדברים על הכתב, דהיינו לערוך צוואה עוד בחייו. כותב הצוואה חייב להיות צלול בדעתו ונטול השפעה או לחץ מן הסביבה לגבי החלטותיו, ומומלץ לערוך את הצוואה בליווי צמוד של עו"ד צוואה , שיכול ואמון על כל הנוגע לכתיבת צוואה ולעריכת הצוואה כדין.
האפשרויות העומדות לפנינו לצורך כתיבת צוואה הן:
האפשרות הראשונה היא עריכת צוואה בפני שני עדים.
האפשרות השנייה היא עריכת צוואה בפני רשות, לרבות בפני שופט, או הרשם לענייני ירושה, נוטריון וכיוצ"ב.
אפשרות נוספת היא כתיבת צוואה בכתב ידו של המוריש.
האפשרות האחרונה לערוך צוואה היא ע"י שכיב מרע, זוהי צוואה בעל פה אשר נעשית ע"י המוריש עת זה ניצב בפני המוות והיא נעשית בפרוצדורה נוקשה.
עם פטירת המוריש יפנו יורשיו לרשם לענייני ירושה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, זאת למקרה וערך צוואה. יש אשר עורכים צוואה ומפרסמים את תוכנה בעודם בחיים, כדי למנוע מראש מחלוקות בין היורשים לאחר מותם.
במידה ולא נדאג ליום שאחרי ולא נערוך צוואה בזמן, או במקרה שהצוואה תיפסל מסיבה כזו או אחרת, נקבע על פי חוק כי העזבון יחולק בין קרובי הנפטר לפי הקבוע בחוק הירושה.
במקרה ולנפטר אין במותו קרובי משפחה מקרבה כלשהי וזה לא ערך צוואה ובה ציווה את אשר ייעשה בנכסי העזבון, הרי המדינה תירש את נכסי העזבון.
מהותו של חוק החולה הנוטה למות הינה עיגון זכותו של האדם למות בכבוד. חוק זה נכנס לתוקף החל מדצמבר 2006, כשהחוק עצמו חוקק ב-2005. חוק זה מתיימר לאזן בין ערכים מתנגשים והם ערך קדושת החיים מול האוטונומיה של אדם להחליט על טיפול רפואי אשר יינתן או שלא יינתן לו, אורך החיים מול איכות החיים. החוק מבוסס, בין השאר, על ערכי היהדות, דמוקרטיה, מוסר, אתיקה.
החוק מגדיר שני מושגים החשובים להבנת קהל היעד של החוק: "חולה הנוטה למות"- מטופל ש"רופא אחראי" קבע בנוגע אליו שהוא סובל מ"בעיה רפואית" חשוכת מרפא, וכי תוחלת חייו, למרות טיפול רפואי, לא תעלה מעבר לשישה חודשים. בנוסף, החוק מגדיר גם מיהו
"חולה הנוטה למות בשלב סופי" – חולה הנוטה למות ש"רופא אחראי" קבע לגביו כי המערכות החיוניות בגופו קרסו, וכי תוחלת חייו, למרות טיפול רפואי שיינתן לו, לא תעלה על שבועיים.
הפרמטרים בקביעת טיפול רפואי בחולה הנוטה למות הינם רצון המטופל, מצבו הרפואי ומידת הסבל בו הוא מצוי.
לפי לשון החוק ופרשנות של עורכי דין , אם חולה הינו בסטטוס של חולה הנוטה למות או נוטה למות בשלב סופי והוא בעל כשירות משפטית ואינו רוצה שחייו יוארכו אז יש להמנע מליתן טיפול רפואי כמוגדר בחוק. עם זאת, החוק אוסר על רופאים לבצע פעולה אקטיבית שמטרתה לסייע לחולה לקצר את חייו.
ישנן מספר דרכים להבעת רצונו של אדם לאי קבלת טיפול רפואי. אם החולה הנוטה למות הינו בעל כשרות הוא יכול לעשות זאת בהבעה מפורשת מול רופאיו. אם הוא אינו בעל כשרות, הרי ניתן להתבסס על מתן הנחיות רפואיות מקדימות במידה ומולאו (צוואה בחיים), מינוי מיופה כוח, או על פתרונות אחרים המוגדרים בחוק. במידה צוואה בחיים תשמש כמוצא פיו של חולה הנוטה למות אם זה לא יהיה בהכרה או בכשרות משפטית וזו תנחה את רופאיו לגבי אופן הטיפול הרפואי, אשר יינתן או שלא יינתן לו.
בנוסף לפעולות של הרשם לענייני ירושה כגון הוצאת צו ירושה או הוצאת צו קיום צוואה, הרשם לענייני ירושה מאפשר לעשות צוואה בפניו. פעולה נוספת שניתן לעשות ברשם לענייני ירושה היא הפקדה או הוצאה מהפקדה של צוואה. פעולה זו מלווה באגרה בסך 98 ₪.
לאור תפקידיו הרבים של הרשם לענייני ירושה, פתיחת התיקים בענייני ירושה וסגירתם, יש הכרח בניהול ארכיון לענייני ירושה. כל תיק שנפתח יהיה מצוי בארכיון הרשם לענייני ירושה, כאשר עיון בו כרוך באגרה בסך 28 ₪. כל המסמכים הרלוונטיים מתויקים בתיק שנפתח אצל הרשם לענייני ירושה ובקשת העתק מאושר מכל מסמך שבתיק הרשם לענייני ירושה תיעשה על ידי מכתב/בקשה עם קבלה על תשלום בולי הכנסה. כל עוד התיק מתנהל ברשם לענייני הירושה (ולא עבר לטיפול בית משפט) ניתן להגיש התנגדות למתן צו ירושה או התנגדות למתן צו קיום צוואה בתשלום אגרה בסך 893 ₪.
בנוסף, הרשם לענייני ירושה רשאי למנות מנהל עזבון, זאת אך רק במידה ומוגשת בקשה לצו קיום צוואה, ובה צוין מיהו מנהל העזבון המוצע או שמצורפת הסכמה של היורשים למינוי מנהל עזבון ספציפי. בקשה למיניוי מנהל עזבון היא פעולה הכרוכה באגרה בסך 462 ₪. מעבר לכך, כל פעולה אחרת לרבות הגשת בקשה מתוקנת לצו ירושה או צו קיום צוואה כרוכה בתשלום אגרה בסך 216 ₪. חשוב לציין, כי סכומי האגרות עבור בקשות שונות בענייני ירושה מתעדכנים מפעם לפעם. למידע נוסף ניתן לפנות לאתר של משרד המשפטים .
אם אתם רוצים להגיש בקשה למתן צו ירושה , לעיין בתיק בנושא ירושה, להתנגד למתן צו ירושה או לבקש מינוי מנהל עזבון הכתובת שלכם היא הרשם לענייני ירושה. הרשם לענייני ירושה מהווה יחידה באגף האפוטרופוס הכללי, כאשר לשכות רשמים לענייני ירושה ממוקמות בתל אביב, חיפה, נצרת עילית, ירושלים ובאר שבע. הרשם לענייני ירושה אחראי על פעולות רבות לפי חוק הירושה. במאמר קצר זה ננסה לתאר ולהסביר מהן הפעולות שעבורן ניתן לפנות לרשם לענייני ירושה, ומהן האגרות הנגבות עבור כל פעולה. בחלק הראשון נפרט את כללי הרשם בדבר מתן צו ירושה וצו קיום צוואה, ובחלק השני נפרט על פעולות נוספות של הרשם.
כאשר המוריש לא השאיר אחריו צוואה וקרוביו רוצים להוציא צו ירושה, עליהם לפנות לרשם לענייני ירושה ולשלם אגרת פתיחת בקשה למתן צו ירושה. במידה והמוריש הותיר צוואה, הרי יש לפנות לרשם לענייני ירושה ולשלם אגרת פתיחה עבור בקשה למתן צו קיום צוואה. בשני המקרים האגרה הינה בסך 462 ₪. ישנם מקרים בהם צוואת המוריש אינה חלה על כל רכושו, ולכן יש להגיש לרשם לענייני ירושה שתי בקשות, הן למתן צו ירושה והן למתן צו קיום צוואה. האגרה לפתיחת תיק כזה הינה בסך 924 ₪. חוק הירושה מדגיש את החובה לפרסם בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה בעיתון יומי. אי לכך בעת פתיחת הליך שעניינו בקשה למתן צו ירושה או צו קיום צוואה יש לשלם גם אגרת פרסום בעיתון יומי בסך 130 ₪. במקרים שבהם רוצים לבקש תיקון מהותי (ולא טעות קולמוס) בצו ירושה או בצו קיום צוואה, יש להגיש בקשה מיוחדת לתיקון צו ירושה או בקשה לתיקון צו קיום צוואה ולשלם אגרה בסך 462 ₪. כלל זה תקף גם למקרים שבהם רוצים להגיש בקשה לביטול צו ירושה או לביטול צו קיום צוואה.
לא ניתן שלא להפריז בחשיבותה של צוואה – היא מבטאת את חירות הבחירה של כל אדם, מגלמת פן נוסף של זכותו ברכושו ומעניקה לו כוח. בעת כתיבת צוואה אדם נוטל את זכותו לבחור את יורשיו, את הנכסים שיקבלו יורשיו בהתאם לצוואה ומקבל את האחריות לבחירתו. אין הוא משאיר את גורל קניינו הפיזי או הרוחני בידי החוק או ליד המקרה ולכן יש לראות באקט של כתיבת צוואה את התגלמות הבחירה והאחריות שהאדם נוטל על עצמו. צוואה היא אחד הכלים המשפטיים החשובים ביותר שאדם יכול לעשות בהם שימוש מושכל, אחראי, הוגן ואותנטי. צוואה יכולה לתקן עוולות, צוואה יכולה למנוע סכסוכי ירושה, צוואה יכולה לסייע בידי יורשי המצווה למקסם את זכויותיהם בנכסי עזבונו, צוואה יכולה לסייע לאדם בהיפרדותו מהעולם החומרי לפני מותו ולעזור לו בהתארגנות הפרקטית והנפשית בפני המוות.
עם זאת, אין כתיבת צוואה מתאימה לכל אחד. כתיבת צוואה היא פעולה הנובעת מהתמודדותו של האדם עם עולם המוות והשלכותיו, התמודדות שהינה בלתי נמנעת. באופן אידאלי, נחוצה לכתיבת צוואה בשלות נפשית ואי הדחקת המוות. לצערנו, ישנם מקרים שהאדם נאלץ לכתוב צוואה מפאת התמודדות כפויה עם המוות, כגון עקב מחלה פתאומית ומתוך ידיעה, כי אם לא ירשום צוואה יהיה פתח לעוול או לסכסוכי ירושה. למרות שצוואה מהווה התגלמות הבחירה החופשית, הרי ישנם מצבים שבהם לא יינתן תוקף משפטי לצוואה, למשל, במקרים שבהם המצווה לא הבחין בטיבה של הצוואה.
כתיבת צוואה יכולה להיעשות במספר אופנים, ניתן לערוך צוואה בעדים, צוואה בכתב יד, צוואה בפני רשות וכן צוואה בעל פה הידועה גם כצוואה אשר נערכה ע"י שכיב מרע.
