נשאלת השאלה מהן ההוראות החלות בקשר לירושת משק חקלאי כאשר המוריש הותיר צוואה וכאשר זה לא הותיר צוואה ?

3 ילדים ירשו בחלקים שווים ביניהם זכויות בדירת מגורים ורשמו את זכויותיהם בפנקסי המקרקעין. חלפו עברו 3 שנים ו - 2 ילדים מבקשים להעביר לאחיהם השלישי את חלקיהם הרשומים בפנקסי המקרקעין מבלי שהדבר ייחשב עסקה במקרקעין ומבלי שההעברה תהא כרוכה במיסוי. האם זה ניתן ?

אדם כלשהו התחייב כלפי אחר, כי לאחר פטירתו יקבל האחרון במתנה את הכספים המצויים בפקדונות הבנק שלו. מה דינה של התחייבות מאין זו והאם יש לה תוקף משפטי ?

חוק הירושה קובע, כי את עזבון המנוח יירשו בסדר עדיפויות ראשון בת זוגו וכן ילדיו. בת הזוג הינה אשתו או ידועתו בציבור של המנוח בהתאם להוראת ס' 55 לחוק הירושה. האם אשה, אשר בעת פטירת המנוח היתה נשואה לו, אך פרודה ממנו מס' שנים, תיחשב לבת זוגתו של המנוח ותירש חלק יחסי מעזבונו ?  

רבים הם המקרים שבהם יש צורך במינוי אפוטרופוס על אדם כלשהו. עת ממונה לאדם אפוטרופוס זה נחשב לחסוי. נשאלת השאלה מה יקרה אם לאדם מסוים מונה אפוטרופוס ולאחר מכן זה ערך צוואה. האם צוואתו תהא בהכרח חסרת כל תוקף משפטי ?

בת זוג, שהינה ידועה בציבור, זכאית לרשת את בן זוגה המנוח לאור הוראת סעיף 55 לחוק הירושה. האם בני זוג מאותו המין זכאים גם כן לרשת האחד את השני ?

מעשה עריכת הצוואה הינו מעשה אישי ומשכך טבעי והגיוני להניח, כי רק המצווה יכול לקבוע את זהות הזוכים בנכסי עזבונו. האם ישנן נסיבות שבהן יכול המצווה למנות אדם אחר לקבוע את זהות יורשיו ?  

בשנים האחרונות גוברת מגמת הציבור לערוך צוואות. מאמר זה מתיימר לספק למתלבטים בשאלה האם לערוך צוואה , אם לא, מבט וחשיבה נוספת מדוע מומלץ להם לערוך צוואה.

לאחר שהחלטתם לערוך צוואה , הרי יש חשיבות רבה לעשות כן באמצעות עו"ד מומחה בענייני ירושה , צוואה ועזבונות, אשר יוכל לסייע לכם לבטא את רצונכם באופן האופטימלי ביותר לאשר ייעשה בעזבונכם אחרי לכתכם.

 מי מאיתנו לא שמע על בני אדם, אשר נפגעו באופן אנוש בתאונת דרכים, חוברו למכשירי החייאה למשך מספר שבועות ולבסוף נפטרו לאחר סבל רב. מי מאיתנו לא חווה באופן אישי או לכל הפחות שמע, על סבא או סבתא יקרים, אשר אושפזו בבית חולים במצב של חוסר הכרה ואט אט מערכות החיים החיוניות שלהם החלו לקרוס, עד אשר אלו נפטרו בסבל רב, להם ולקרוביהם. "צוואה בחיים" מיועדת למנוע את המקרים הנ"ל ונועדה להגשים את רצונו האוטונומי של עורך הצוואה , שחייו לא יוארכו באמצעים מלאכותיים שעה שזה יגיע למצב סופני או יימצא בסבל רב. 

נתחיל דווקא מהסוף. העובדה שקשישה פלונית ערכה צוואה לטובת מי שהיה המטפל שלה בבית אבות לא אומרת, כי הצוואה בהכרח תיפסל ו/או, כי לא יינתן לה תוקף. יחד עם זאת, זה נכון שבית המשפט ישקיף בעיניים חשדניות על מבקש קיום הצוואה ויבחן את טענות מתנגדי קיום הצוואה בציציות טרם שיכריע.

מעשה בגברת, אשר בחודש מאי 2009 שמה קץ לחייה. טרם שעשתה כן, כתבה מכתב התאבדות שבו תיארה את המחלה הקשה שממנה סבלה ואת חוסר התמיכה שקיבלה מילדיה. במכתב ההתאבדות נתנה המנוחה הוראות לחלק חלק מנכסיה לחברותיה. האם מכתב ההתאבדות יכול לשמש כצוואה בת תוקף ? 

לפי הוראות חוק הירושה, יש להוכיח קיומה של צוואה באמצעות הגשת המקור.
יחד עם זאת, במקרה שבו המקור אבד אין זה אומר, כי נסתם הגולל על האפשרות לקיים את הצוואה. במקרה שבו אין להשיג את המקור, הרי ניתן להגיש לרשם לענייני ירושה תביעה להוכחת קיומה של צוואה שלא באמצעות המקור.

חוק הירושה קובע מספר אופנים לעריכת צוואה , כאשר הצוואה המוכרת והנפוצה מכולן הינה צוואה בעדים. האם בית המשפט ייתן לקלטת שמע, שבה ניתנו הנחיותיו של המצווה לגבי אופן חלוקת רכושו לאחר פטירתו תוקף של צוואה ?

פעמים רבות מוגשות לקיום צוואות שבהן נפלו כל מיני פגמים צורניים. למשל, צוואה בכתב יד, אשר נעדרת את חתימת המצווה, צוואה בעדים, אשר נעדרת את חתימת העדים או את חתימת המצווה, צוואה בעדים, אשר חתימת המצווה באה לאחר חתימות העדים וכיוצ"ב. נשאלת השאלה האם צוואות אלה יקוימו למרות הפגמים שנפלו בהן וככול שכן, באילו תנאים ?  

ישנם אנשים, אשר אינם יודעים קרוא וכתוב מסיבות שונות, למשל, כי אלו עיוורים. העובדה שאותם אנשים אינם יכולים לקרוא ולכתוב אינה שוללת את האפשרות שיערכו צוואה תקפה. יחד עם זאת, מומלץ בעת עריכת הצוואה להקפיד על כללים מסוימים כדי להימנע מטענות, אשר ייתכן ויועלו בעתיד נגד תוקף הצוואה.

בבתי האבות חיים קשישים רבים, אשר לאור צרכיהם השונים, נוצרים בינם לבין העובדים ו/או המנהלים העובדים שם, יחסי  תלות במידה כזו או אחרת. נשאלת השאלה כיצד יש להכריע בדבר תוקפה של צוואה, אשר ערך קשיש לטובת מנהל בית האבות ששם הוא גר ?

מאחר וצוואות לא תמיד נערכות באופן מקצועי או על ידי עו"ד מומחה בעניני ירושה , צוואה ועזבונות, הרי לעיתים נוצרים בצוואה חסרים, קרי, הצוואה אינה נותנת ביטוי לסוגייה כלשהי (משמעותית), אשר קיבלה נפקות של ממש עם פטירת המנוח ועת מבוקש לקיים את צוואתו. איך בית המשפט יתייחס לחסרים בצוואה ומה הסמכות הנתונה לו בקשר להשלמת חסרים בצוואה ?

כשם שלכל אדם יש את החופש לצוות את נכסיו ליורשיו, על דרך של עריכת צוואה , כך לכל אדם יש את החופש לחזור בו מן הציווי, על דרך של שינוי או ביטול צוואתו. נשאלת השאלה מהן הדרכים החוקיות לביטול צוואה שנערכה ? האם פלוני יכול לבטל את צוואתו בכתב ידו וככול שכן, מה יקרה כאשר פלוני כתב הודעת ביטול ביחס לצוואתו, אך לא ציין בה תאריך ו/או לא חתם עליה ? האם הצוואה שערך תבוטל או תקוים ?

היו מקרים שבהם מנוחים קבעו בגוף הצוואה שערכו הוראות, לפיהן הם ציוו לקרובי משפחתם נכסים, אשר אינם שייכים להם. נשאלת השאלה, האם פלוני יכול לצוות נכס אשר אינו שייך לו ? ככול שהתשובה לכך הינה שלילית, הרי נשאלת השאלה מהי המשמעות של הוראות ציווי אלה והאם אלו פוגעות בדרך כלשהי בתוקף הצוואה ? האם יינתן צו קיום צוואה ,  אשר קיימות בה הוראות ציווי לגבי נכסים, אשר אינם שייכים למצווה ? 

הצוואות הנפוצות הינן צוואה בעדים, צוואה בכתב ידו של המצווה וכן צוואה בפני רשות. יחד עם זאת, קיים סוג נוסף של צוואה הידוע כצוואה בעל פה או כצוואת שכיב מרע.

כיצד יחולק העזבון כאשר מנוח מסויים קבע בצוואתו, כי "אף אחד לא יקבל נכס מנכסי מעזבוני" ? או, כאשר פלוני קבע הוראות זכייה מפורשות בצוואתו, זאת למעט בסעיף מסויים שבו קבע, כי "אף אחד לא יקבל את זכותי בדירה" ?

עסקינן במשק חקלאי, אשר לגביו קבעו ההורים את אחד מילדיהם כ"בן ממשיך", אשר אחרי לכתם - הוא אשר יהא זכאי להיכנס בנעליהם ולקבל את זכויותיהם במשק. לאחר שההורים נתנו הוראה, כאמור, מי יהיה בנם הממשיך במשק, הלך אחד ההורים לעולמו וההורה שנותר בחיים ערך צוואה ובה קבע כיצד יחולקו הזכויות במשק בין 3 ילדיו. השאלה הנשאלת הינה, האם הוראת הצוואה המאוחרת שערך ההורה שנותר בחיים ואשר מנוגדת להצהרת ההורים, בחייהם, לגבי זהות "הבן הממשיך" יכולה לבטל את זכויותיו במשק החקלאי ?

פלוני ערך צוואה שבה ציווה את עזבונו לאשתו וכן קבע, כי אחרי שאשתו תלך לעולמה יחולק עזבונו לילדיו בחלקים שווים. לימים פלוני נפטר ואלמנתו, אשר ירשה את דירת מגוריו בשלמות, העבירה אותה ללא תמורה לאחד הילדים. בתו של פלוני הגישה תביעה לביטול עסקת ההעברה ללא תמורה בטענה, כי זו מנוגדת לצוואת אביה המנוח, אשר הורה, כי לאחר פטירת האם יחולק העזבון (כולל הדירה) בין כל הילדים בחלקים שווים. הסיטואציה הנ"ל מעלה את השאלה מהן חובותיה של היורשת הראשונה (האם) כלפי היורשים השניים (הילדים), אשר נקבעו בצוואת המנוח ?  

סעיף 55 לחוק הירושה, על הפסיקה שבאה בעקבותיו, מגדיר את התנאים אשר בהתקיימם יינתן תוקף לזכות הירושה של בת הזוג (וגם של בן הזוג), אשר בעת פטירת המוריש היתה ידועתו בציבור.

ישנם מקרים שבהם מוריש כלשהו נפטר בטרם שהושלם אקט מסירת הגט לאשתו, זאת בין אם אשתו הינה סרבנית גט ובין אם זו לוקה בנפשה ולא ניתן למסור לה את הגט.  נשאלת השאלה האם אלמנת המוריש זכאית בנסיבות העניין לרשת אותו ?

סעיף 11(א)(2) לחוק הירושה קובע, כי במקרה שבו בת הזוג היתה נשואה למוריש כ - 3 שנים טרם הפטירה וגרה עימו ערב הפטירה ולא היו לו ילדים או צאצאיהם או הורים (אך היו לו אחים או צאצאיהם או הורי הורים), הרי בת הזוג תירש את מלוא זכויות המוריש בדירת המגורים וכן 2/3 מיתרת נכסי העזבון. בהתחשב באמור לעיל, איך יחולק העזבון כאשר זה כולל מספר דירות מגורים או, כאשר בני הזוג נהגו לגור במספר דירות מגורים במקביל בטרם פטירת המנוח ומה יהיה היקף זכויותיה של בת הזוג בעזבון ?

לאחר שנפטר המוריש ובטרם שחולק העזבון יכול יורש לבצע הסתלקות מחלקו בעזבון המוריש ו/או הסכם חלוקת עזבון עם יתר היורשים או עם חלקם.

חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע, כי כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד למותו. חוק הירושה מגדיר מס' תרחישים אשר בהתקיימם ייפסל אדם מלרשת עזבון של מוריש פלוני. אחד המקרים עניינו במצב שבו פלוני הורשע כמי שגרם במתכוון למותו או ניסה לגרום למותו של המוריש.

במקרים רבים, נוהגים יורשים להסתלק מחלקם בעזבון לטובת יורש אחר (למשל, מקובל ונהוג שכאשר אחד ההורים נפטר, אז הילדים מסתלקים מחלקם בעזבון לטובת ההורה הנותר בחיים). האם מדובר בפעולה בלתי חוזרת ? האם רשאי היורש שהסתלק מחלקו בעזבון לחזור בו מהודעת ההסתלקות ? אם כן, באילו נסיבות ?  

העזבון הינו כלל הזכויות, הנכסים והחובות אשר הצטברו לאדם פלוני בימי חייו, כשיעורם נכון למועד פטירתו. חוק הירושה קובע, כי במסגרת מסת נכסי העזבון לא נכללות הזכויות המגיעות לאותו מנוח על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקרן פנסיה או בקופת תגמולים.

שני אחים ירשו, כל אחד מהם, מחצית מהזכויות בשתי דירות מגורים, אשר היו שייכות לעזבון הוריהם המנוחים. בעקבות צו הירושה שניתן נרשמו הדירות בפנקסי המקרקעין על שם האחים, כך שכל אחד מהם נרשם כבעלים של מחצית מהזכויות לגבי כל אחת מהדירות. כיום, משיקולים מוצדקים שונים, מבקשים האחים לבדוק את הייתכנות לשנות את החלוקה, כך שכל אחד מהם יירשם כבעלים בשלמות של דירת מגורים אחת. האם האחים יכולים לעשות כן מבלי שהחלוקה מחדש תיחשב לעסקה במקרקעין ומבלי שאלו יחויבו בתשלום מס שבח או מס רכישה ?

מנוח פלוני נפטר לאחרונה ובעת פטירתו היו לו 3 ילדים. בנו הבכור של פלוני צורף שנים ספורות לפני פטירתו כשותף לחשבונו והצדדים חתמו על מסמכי הבנק שנדרשו לענין "אריכות ימים", לפיהם יהפוך השותף אשר יוותר בחיים לבעל החשבון בשלמות, זאת מייד עם פטירתו של השותף האחר. בעת פטירתו, היו בחשבון של פלוני ושל הבן הבכור כ - 1,000,000 ש"ח. הבן הבכור טוען, כי עם פטירתו של אביו המנוח, הפך הוא בעל החשבון בשלמות ולכן זכאי למלוא הכספים שם ואילו שני ילדיו האחרים של פלוני טוענים, כי מלוא הכספים בחשבון שייכים לעזבון פלוני ודינם חלוקה ביניהם בהתאם לצו הירושה שיינתן בעניין עזבונו. עם מי הצדק ?

רבקה נפטרה ובעת פטירתה היו לה 4 ילדים, אשר כל אחד מהם ירש 1/4 מעזבונה. עזבונה של רבקה כלל אך ורק דירה באילת. אחד הבנים, שמו מוטי, מבקש לרכוש את מלוא זכויות היורשים בדירה ומציע עבורה מחיר ריאלי בהתאם לשמאות שנעשתה. 3 אחיו של מוטי מתעקשים על מכירת הדירה בשוק החופשי לצד ג' המרבה במחיר. האם בית המשפט יקבל את עמדתו של מוטי או את עמדת אחיו ?

בענייני ירושה לצד זכויות היורשים מוטלות עליהם גם חובות שונות, לרבות החובה לפעול בתום לב לסילוק חובות העזבון .

ס' 11(ג) לחוק הירושה קובע, כי יש לנכות מזכות הירושה של בת הזוג את המגיע לה ע"פ עילה הנובעת מקשר האישות. בהתאם לכך, זכאית האשה לתבוע את שווי כתובתה מהעזבון . את התביעה עליה להגיש בבית המשפט לענייני משפחה המוסמך. כאשר אנו באים להגדיר מהו שווי הכתובה הכוונה היא לסכום אשר אותו התחייב הבעל ליתן לאשתו במקרה של פקיעת הנישואין עקב גירושין או פטירתו.

בני זוג נישאו לפני עשרות שנים ורכשו דירה, כאשר הדירה נרשמה על שם אחד מהם בשלמות. בני הזוג חיו חיי שיתוף והרמוניה ואולם בן הזוג השני לא טרח לתבוע או לרשום את מחצית מהזכויות בדירה על שמו ונפטר בטרם עת. יורשי עזבונו של בן הזוג, אשר לא תבע ולא רשם את זכויותיו בדירה בימי חייו, מבקשים לדעת האם הם יכולים להיכנס בנעליו ולתבוע את חלקו בדירה וכן את רישומם לגבי חלקו בדירה, מכוח זכות הירושה שלהם בעזבונו ?

בקרבנו חיים ניצולי שואה, אשר עקב מאורעות מלחמת העולם השניה ורדיפות הנאצים, הוכרו כנכים לכל דבר ועניין. אותם נכים, זכאים בתנאים מסויימים לקצבה חודשית, בין השאר, בכפוף לאחוזי הנכות שנקבעו להם. לאחר פטירת ניצולי השואה הנ"ל, זכאיות בנות זוגם לקבלת גמלה בשיעור שקיבל בן זוגם המנוח למשך עד 36 חודשים מיום פטירתם. כיצד על בני/בנות הזוג לפעול לשם מימוש זכויותיהן ?