עזבון הינו כלל הזכויות, הנכסים והחובות אשר הצטברו לאדם פלוני בימי חייו, כשיעורם נכון למועד פטירתו. חוק הירושה קובע, כי במסגרת מסת נכסי העזבון לא נכללות הזכויות המגיעות לאותו מנוח על פי חוזה ביטוח, על פי חברות בקרן פנסיה או בקופת תגמולים.

נכסי העזבון ניתנים למימוש לא בטרם שיינתן צו ירושה או צו קיום צוואה לעזבון המוריש. זכויות המגיעות על פי פוליסת ביטוח, קופת תגמולים או קרן פנסיה, לעומת זאת, ניתנות למימוש על פי הפרוצדורה הקיימת אצל הגוף שבו מנוהלות הזכויות. אין בהכרח חפיפה בין היורשים בנכסי העזבון למוטבים, אשר זכאים לזכויות על פי פוליסת ביטוח, קרן פנסיה או קופת תגמולים ואלו בהחלט עשויים להיות בני אדם שונים.

המוטבים, אשר זוכים בזכויות המגיעות על פי פוליסת ביטוח וכדומה, נקבעים על ידי המנוח בימי חייו, כאשר המנוח יכול בכל עת להודיע על שינוי פרטי המוטבים. אדם פלוני יכול לקבוע, כי המוטבים שלו הינם "כפי שייקבע בצו ירושה או בצו קיום צוואה" ואז, כאשר פלוני ילך לעולמו, תהיה חפיפה מלאה בין המוטבים ליורשים.