מצווה אשר נסיבות עריכת צוואתו נעשו עקב לחץ או איום או תרמית או תחבולה, הרי ייתכן וצוואתו או הוראה מהוראותיה תיפסל. על הטוען לכך לשכנע את בית המשפט לא רק בקיום הנסיבות הנ"ל, אלא גם לשכנע שהנסיבות הובילו את המצווה לכתיבת הצוואה כמו שהיא. 

הנטל הינו כבד ומוטל על המתנגד לקיום הצוואה , זאת אלא אם קיים בצוואה פגם צורני שאז ייתכן ונטל ההוכחה יעבור למבקש קיום הצוואה, אשר יידרש להוכיח, כי הצוואה נעשתה ברצון חופשי, מלא וגמור של המצווה. 

אם חלפה שנה מיום שהאיום על המצווה חדל או מיום שנודע למצווה על התרמית או על התחבולה והיה והמצווה לא שינה את צוואתו, הרי זו תקוים. הטעם לכך הינו בהנחת המוצא שאם המצווה לא שינה את צוואתו במשך שנה מיום שהוסר כלפיו האיום או הוסרה התחבולה ועת יכול היה לשנותה, הרי חזקה, כי המוריש רצה שצוואתו תקוים כמו שהיא.