מקום שקבע המוריש הוראות חלוקה בצוואתו, הרי במרבית המקרים ייתן בית המשפט תוקף להוראות המוריש ויחלק את העזבון בהתאם.

בהיעדר הוראות חלוקה בצוואה ו/או בירושה על פי הוראות הדין יחולק העזבון על פי הסכם חלוקה שייערך על ידי היורשים ובהיעדר הסכם, על פי צו שיינתן על ידי בית המשפט.

נכסי העזבון יחולקו ככול שניתן בעין, קרי, מבלי שיהיה צורך לממש נכסים וזאת אלא אם קיימת הסכמה של היורשים לממש את נכסי העזבון, למוכרם ולחלק את תמורת המכר ביניהם. במקרה שבו מכירת נכס מנכסי העזבון עשויה להביא להפסד ניכר ליורשים, הרי בסמכות בית המשפט לתת כל הוראה נדרשת בעניין, לרבות הוראה בעניין מתן עדיפות למי מן היורשים לרכוש את הנכס במחיר ריאלי ע"פ שמאות שתיערך.

קיימות הוראות מיוחדות לגבי ירושת משק חקלאי ודירת מגורים. הדין קובע, כי כאשר העזבון כולל משק חקלאי והיה וחלוקתו עשויה לגרום לאובדן ניכר ולפגיעה בפרנסה, הרי זה יימסר ליורש אשר מסוגל ורוצה לקיימו ובמידה ושווי המשק עולה על חלקו של המוריש, הרי זה יידרש לפצות את היורשים האחרים כפי שייקבע על דיי בית המשפט. כאשר העזבון כולל דירת מגורים והיה וערב פטירתו של המוריש גרו בה עימו בת זוגו ו/או ילדיו ו/או הוריו, הרי אלו יהיו זכאים להמשיך ולגור בדירה כשוכרי כלל היורשים לפרק זמן סביר ובלבד שסוכמו תנאי השכירות. בהיעדר הסכמה ייקבעו התנאים על ידי בית המשפט.