באתר זה ניתן למצוא מאמרים רבים, פרי כתיבתו של עו"ד אוהד שוהם, בענייני ירושה, צוואה ועזבונות. 

לשאלות נוספות ו/או לקביעת פגישת ייעוץ ניתן ליצור קשר עם משרדו של עו"ד אוהד שוהם.  

לצורך המחשת השאלה המשפטית המובאת במאמר זה תינתן הדוגמא להלן.

מנוח פלוני נפטר לאחרונה ובעת פטירתו היו לו 3 ילדים. בנו הבכור של פלוני צורף שנים ספורות לפני פטירתו כשותף לחשבונו והצדדים חתמו על מסמכי הבנק שנדרשו לענין "אריכות ימים", לפיהם יהפוך השותף אשר יוותר בחיים לבעלי החשבון מייד עם פטירתו של השותף האחר. בעת פטירתו, היו בחשבון של פלוני ושל הבן הבכור כ - 1,000,000 ש"ח. הבן הבכור טוען, כי עם פטירתו של אביו המנוח, הפך הוא בעל החשבון בשלמות ולכן זכאי למלוא הכספים שם ואילו שני ילדיו האחרים של פלוני טוענים, כי מלוא הכספים בחשבון שייכים לעזבון פלוני ודינם חלוקה ביניהם בהתאם לצו הירושה שיינתן בעניין עזבונו.

עם מי הצדק ? האם עם הבן הבכור או שמא עם 2 אחיו ?

ובכן, אין לכך תשובה חד משמעית וזו תידרש לבחינה ממקרה למקרה לפי נסיבותיו. ככלל, על בנו הבכור של פלוני יהא להוכיח, כתנאי לזכייתו בכספים, כי כוונת אביו המנוח היתה לצרפו לחשבון ולתת לו זכות של מתנה בכספים ולא לצרפו רק כשותף פורמלי בחשבון. פירושו של דבר, כי הבן הבכור לא יוכל לנופף במסמכי הבנק לפיהם עם פטירת אביו המנוח הפך הוא לשותף יחיד בחשבון ובכך להרים את הנטל כדי לזכות בכספים שבחשבון. לשם הוכחת כוונת המנוח לתת לבן הבכור מתנה יידרש האחרון להציג ראיות של ממש, בין אם ראיה בכתב של האב המנוח על כוונתו להעניק לבנו הבכור מתנה ושותפות מהותית בכספים על דרך צירופו לחשבון, בין אם על ידי העדת פקיד הבנק אשר אצלו נחתמו מסמכי פתיחת החשבון או מסמכי "אריכות ימים" ו/או על ידי העדת כל עד אחר, אשר יוכל להעיד על כוונת המנוח להעניק לבן הבכור מתנה. 

ברוב המקרים מצורפים ילדים כשותפים פורמליים בחשבונות הוריהם כדי לסייע להם לדאוג לעניניהם אבל אין בכך גילוי כלשהו של כוונה להעניק מתנה לילד אשר צורף כשותף לחשבון. במקרים אלה, אם לא הוכחה כוונת מתנה ו/או הענקה של המנוח לילד השותף בחשבון, הרי סביר להניח שהכספים שיוותרו בחשבון אחרי פטירת המנוח יהיו שייכים למסת העזבון ויגברו על כל סעיף "אריכות ימים", אשר מכוחו הפך הבן לבעלים של החשבון בשלמות.

כמובן שגם יש לעשות אבחנה בין מצב שבו השותפות בחשבון החלה מלכתחילה למצב שבו הבן צורף רק לאחר מכן כשותף לחשבון או בין מצב שבו הבן הפקיד כספים השייכים לו בחשבון למצב שבו זה טוען, כי האב התכוון להעניק לו את הכספים שבחשבון במתנה. כל מקרה ומקרה ייבחן לפי נסיבותיו.  

המסקנה היא אם כן, כי סעיף "אריכות ימים" במסמכי הבנק, אשר מכוחו הפך אחד הילדים לבעל החשבון עם פטירת הורהו המנוח, אין בו כשלעצמו  כדי לקבוע, כי הזכות בכספים שבחשבון תהיה שייכת לאותו ילד אשר נעשה לשותף בחשבון ובהחלט ייתכן וייקבע, כי הזכות בכספים שבחשבון שייכת לעזבון המנוח שנפטר ואלו יחולקו ליורשיו בהתאם לצו ירושה / צו קיום צוואה שיינתן בעניין עזבונו.