באתר זה ניתן למצוא מאמרים רבים, פרי כתיבתו של עו"ד אוהד שוהם, בענייני ירושה, צוואה ועזבונות. 

לשאלות נוספות ו/או לקביעת פגישת ייעוץ ניתן ליצור קשר עם משרדו של עו"ד אוהד שוהם.  

מאחר וצוואות לא תמיד נערכות באופן מקצועי או על ידי עו"ד מומחה בעניני ירושה, צוואה ועזבונות, הרי לעיתים נוצרים בצוואה חסרים, קרי, הצוואה אינה נותנת ביטוי לסוגייה כלשהי (משמעותית), אשר קיבלה נפקות של ממש עם פטירת המנוח ועת מבוקש לקיים את צוואתו. איך בית המשפט יתייחס לחסרים בצוואה ומה הסמכות הנתונה לו בקשר להשלמת חסרים בצוואה ?

שאלה זו התעוררה בת"ע 5560/99 (עניני משפחה מחוזות ת"א והמרכז). במקרה שם, קבע המנוח שאחייניותיו יירשו את מלוא עזבונו למקרה וילך לעולמו יחד עם אשתו וכן אם ילך לעולמו לפני אשתו (כאשר אחייניותיו יירשו אז רק לאחר פטירת אשתו). המנוח שם לא קבע מי יירש את עזבונו אם ילך לעולמו אחרי אשתו וכן לא הזכיר יורשים כלשהם ע"פ דין כזוכים בחלק מעזבונו. בית המשפט קנה לעצמו סמכות להשלים את החסר בצוואה וקבע, כי אומד דעתו הריאלי של המנוח מחייב את המסקנה, כי זה התכוון שגם אם אשתו תלך לעולמה לפניו, הרי גם אז אחייניותיו יירשו את עזבונו ובדרך זו השלים את החסר בצוואה. חשוב לציין, כי סעיף 49 לחוק הירושה מגדיר במפורש מה יקרה במצב שבו הזוכה במנה בעזבון נפטר לפני המוריש. למרות העובדה שקיים הסדר בדין למצב המתואר (אשת המנוח נפטרה לפניו), הרי בית המשפט קבע, כי אומד דעתו הריאלי של המנוח עדיף על פני ההסדר שבדין ובהתאם לכך, כאמור, קבע, כי כוונת המנוח היתה שאחייניותיו יירשו אותו גם במצב שבו אשתו תלך לעולמה לפניו, זאת למרות שאין בגוף הצוואה כל ביטוי או הסדר מפורש או מרומז ביחס לסוגייה זו.

מהמקובץ לעיל עולה, כי לבתי המשפט יש סמכות רחבה להשלים חסרים בצוואה, כאשר הדרך העדיפה על בתי המשפט הינה להתחקות אחר אומד דעתו הריאלי של המצווה ועל ידי כך להשלים כל חסר בצוואה.