האם ניתן להכיר בצוואה בכתב יד, אשר נכתבה על ידי הבעל ונחתמה על ידי שני בני הזוג כצוואה הדדית תקפה ומחייבת ביחס לשני בני הזוג?
בת"ע 2150/74 עסק בית המשפט בצוואה בכתב יד שנכתבה על ידי הבעל בלבד ונחתמה על ידי שני בני הזוג ובמסגרת הדיון עלו שאלות שונות.
בית המשפט קבע, כי אין מניעה שבני זוג יערכו צוואה הדדית על פני מסמך אחד ו/או בשני מסמכים נפרדים. עם זאת, כדי שצוואה הדדית שנערכת על פני מסמך אחד על ידי שני בני הזוג תוכר זו חייבת לתאום את הוראות הדין.
באותו מקרה הצוואה נכתבה על ידי הבעל ובית המשפט לא יכול היה לתת למסמך תוקף של צוואה ביחס לאישה, הגם שזו חתמה על פני הצוואה מאחר והצוואה לא נכתבה על ידה ולא עמדה בדרישות יסודיות להכרה במסמך כצוואה. עם זאת, בית המשפט הכיר במסמך כצוואה תקפה של הבעל.
בית המשפט קבע, כי בני זוג העורכים ביניהם צוואה הדדית, באופן טבעי, מקיימים ביניהם שיחות על תוכן הצוואה ומגיעים להסכמות באשר לתכני הצוואה טרם עריכת הצוואה ואין בכך כל פסול. כמו כן, בית המשפט קבע, כי גם נוכחות האישה בעת שהבעל כתב את הצוואה אין בה מעורבות פסולה, הפוסלת את זכייתה בצוואה. גם המרצה ו/או תמרוץ של הבעל על ידי האישה לערוך צוואה אין בה כדי להוות מעורבות פסולה בעריכת צוואה מבחינת האישה.
בעריכת צוואה הדדית יש שורה של כללי עשה ואל תעשה, אשר ראוי לנהוג על פיהם ומשרדנו מקפיד עליהם בעת עריכת צוואה הדדית ללקוחותיו.
