מקרה שפורסם לאחרונה עסק באישה שנפטרה בשנת 2019 לאחר מחלה קשה, והותירה צוואה שבה חילקה את רכושה באופן שווה בין ארבעת נכדיה. אלא שלפני פטירתה הועברו מחשבונה כ-740,000 ש"ח לאחיה, סכום שהיה למעשה עיקר רכושה.
שתיים מנכדותיה הגישו תביעה וטענו כי הכספים הוצאו מהעיזבון בניגוד לרצונה כפי שבא לידי ביטוי בצוואה. מנגד, האח טען שמדובר במתנה ואף הציג תצהיר שעליו חתמה המנוחה בבנק.
בית המשפט לא הסתפק בעצם קיומו של המסמך, אלא בחן את נסיבות העברת הכספים, מצבה של המנוחה, מערכת היחסים בין הצדדים והמשמעות הכלכלית של ההעברה. בסופו של דבר התקבלה התביעה ונקבע כי הכספים יוחזרו לעיזבון.
המקרה ממחיש נקודה חשובה בדיני ירושה: לא תמיד המחלוקת מסתכמת בשאלה מה כתוב בצוואה. לעיתים צריך לבדוק גם מה קרה לרכוש בתקופה שקדמה לפטירה, במיוחד כאשר מדובר בהעברות משמעותיות לקרובי משפחה.
במקרים כאלה ניתן לבחון, בין היתר, האם נותן המתנה הבין את משמעות הפעולה, האם פעל מרצונו החופשי, האם היה תלוי באדם שקיבל את הכספים והאם ההעברה מתיישבת עם יתר הנסיבות ועם רצונו הקודם.
כאשר מתגלה פער משמעותי בין הצוואה לבין הרכוש שנותר בפועל, חשוב לבדוק את התמונה המלאה ולא רק את מסמך הצוואה.
מקור: Mako
המאמר אינו מהווה ייעוץ משפטי וכל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.
