כעיקרון יורשי המוריש הינם בת הזוג וכן ילדיו וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם, הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם, זאת כאשר קיים סדר עדיפויות מובנה ביניהם בתלות בסיטואציה העובדתית המשפחתית של המוריש בעת פטירתו. בעניין זה ראוי להבהיר, כי לצורך מימוש זכות ירושה של "בת הזוג", הרי אין כל הבדל בין בת זוג נשואה לבת זוג "ידועה בציבור".
בת הזוג יורשת את מכונית הנוסעים וכן את המיטלטלין אשר מטבעם שייכים למשק הבית המשותף ומשאר העיזבון תירש כדלקמן:
אם הותיר המוריש ילדים או צאצאיהם או הורים, אז תירש היא 1/2 מיתרת העזבון. אם הותיר המוריש אחים או צאצאיהם או הורי הורים, אז תירש היא 2/3 מיתרת העזבון, כאשר אם ערב פטירת המוריש היתה בת הזוג נשואה לו לפחות 3 שנים וגרה עימו בדירת המגורים, אז תירש היא גם את כל זכויות המוריש בדירת המגורים (זכות זו חלה, כאמור, גם על בת זוג "ידועה בציבור").
אם אין למוריש קרוב אחר זולת בת הזוג אז זו יורשת את מלוא זכויות המוריש בעיזבון.
במקרה שבו הניח המוריש שתי אלמנות, הרי אלו תתחלקנה באופן שווה בזכות הירושה של "בת הזוג" בעזבונו, קרי, אם בת הזוג זכאית לרשת 1/2 מעזבון המנוח, הרי כל אחת מנשותיו תירש 1/4. שאלה מעניינת שעלתה בפסיקה, בהקשרים שונים, היתה מה דין זכות הירושה של אשה נשואה, אשר בעת פטירת בעלה המוריש היתה סרבנית גט או שלא היה ניתן לתת לה גט מטעמים שונים (כגון מהטעם שהיא סבלה מליקוי נפשי). עמדת הפסיקה הינה, כי אשה, אשר בית הדין הרבני ניסה לכפות עליה לקבל גט וזו עמדה בסירובה או שלא ניתן לתת לה גט עקב מחלת נפש, הרי לצרכי חוק ירושה זו לא תיחשב אלמנתו ולא תירש אותו. באותה מידה קבע בית המשפט, כי גם כאשר אין כל ספק שבני הזוג נפרדו, גמרו בדעתם להתגרש ואולם אקט הגירושין הפורמלי לא הושלם, זאת כאשר אחד מבני הזוג הלך לעולמו, הרי בן הזוג שנותר בחיים לא ייחשב "בן זוג" לצרכי חוק הירושה ולא יירש את המוריש.
זכות הירושה של ילדי המוריש קודמת להוריו, זכות הורי המוריש קודמת לזכות הורי הוריו.
בסיטואציה שבה ילד של מוריש נפטר לפניו, הרי צאצאי הילד שנפטר יבואו במקומו וייכנסו ב"נעליו" לעניין זכות ירושה שלהם בעיזבון המוריש.
דוגמאות שונות לגבי אופן חלוקת העיזבון בין היורשים, בהתאם למצבו המשפחתי של המוריש ערב פטירתו מוריש, אשר הותיר אחריו בת זוג ושני ילדים ואלו כל ילדיו אשר נולדו לו אי פעם – בת הזוג תירש את מכונית הנוסעים, את המיטלטלין וכן מחצית מיתרת העיזבון. כל אחד משני הילדים יירש 1/4 מיתרת העיזבון.
מוריש, אשר הותיר אחריו בת זוג (בהריון), 3 ילדים ושלושה חודשים לאחר פטירתו נולד בנו הפעוט – בת הזוג תירש את מכונית הנוסעים, את המיטלטלין וכן מחצית מיתרת העיזבון. יתרת מחצית העיזבון תחולק בחלקים שווים בין ארבעת ילדיו, כולל הפעוט, אשר נולד לאחר פטירת המוריש.
מוריש, אשר בעת פטירתו היה ערירי ואשר הותיר אחריו בת זוג וכן אח אחד ובת הזוג גרה עימו בדירת המגורים 6 שנים טרם פטירתו – בת הזוג תירש את מלוא זכויות המוריש בדירת המגורים, במכונית הנוסעים, במיטלטלין וכן 2/3 מיתרת העיזבון. האח יירש 1/3 מיתרת העיזבון.
מוריש, אשר הותיר אחריו בת זוג וילד ו – 3 שנים טרם פטירתו נפטר ילד נוסף, אשר היה למוריש אי פעם ולילד הנוסף נולדו אי פעם בימי חייו שני ילדים – בת הזוג תירש את מכונית הנוסעים, את המיטלטלין וכן מחצית מיתרת העיזבון. הילד אשר בחיים יירש 1/4 מיתרת העיזבון. 2 ילדיו של הילד, אשר נפטר קודם לפטירת המוריש (שהם למעשה נכדיו של המוריש), יירשו 1/8 מיתרת העיזבון, כל אחד מהם.
מוריש, אשר לא נישא מעולם, היה ערירי ובעת פטירתו היו לו שני אחים בחיים ואח נוסף נפטר שנים רבות קודם לכן ולו נולדו אי פעם שני ילדים, אשר הינם בין החיים – העזבון יחולק בין 2 האחים החיים ובין ילדי האח, אשר נפטר קודם למועד פטירת המוריש, כאשר כל אחד מהאחים יירש 1/3 מהעזבון ואילו ילדי האח, אשר נפטר קודם למועד פטירת המוריש, יירשו 1/6 מהעזבון, כל אחד מהם.
מוריש, אשר בעת פטירתו היה בן יחיד להוריו, היה רווק וערירי וללא בת זוג – הוריו יירשו את עזבונו.
מוריש, אשר בעת פטירתו היה רווק, ערירי, בן יחיד להוריו והייתה לו בת זוג "ידועה בציבור", אשר עימה הוא גר בדירת מגוריו למעלה מ – 3 שנים טרם פטירתו – בת הזוג תירש את הדירה, את המכונית, את המיטלטלין וכן 2/3 מיתרת העיזבון. הוריו יירשו 1/3 מיתרת העיזבון.