נכון יהיה לומר, כי הרוב המכריע של תיקי הירושה הינם מקומיים ועוסקים במורישים שהינם ישראלים, כאשר נכסי הירושה שהותירו אחריהם מצויים גם כן בישראל בלבד. ואולם, יש מקרים מורכבים שבהם המוריש הינו ישראלי, אבל הותיר אחריו נכסים גם מחוץ לישראל ויש מקרים שבהם המוריש אינו ישראלי והותיר אחריו נכסים ישראל. במילים אחרות, יש מקרים שבהם ירושתו של אדם מערבת משפט בינלאומי. מטרתו של מאמר זה הינה להבהיר לכם מה גדר סמכויותיו של בית המשפט בישראל לדון בירושה של מוריש, כאשר בסוגית ירושתו כרוך היבט בינלאומי וכן, מה הדין שיחול על ירושתו של מוריש כזה. במסגרת המאמר גם נספק מס' דוגמאות להמחשה פרקטית.
ראשית, צריך להבין את ההבדל בין שאלת סמכות בית המשפט בישראל לדון בירושתו של אדם לבין שאלת הדין החל על הירושה. לגבי שאלת הסמכות, המחוקק קבע, כי לבית המשפט בישראל סמכות לדון בירושתו של אדם, זאת אם בעת פטירתו היה המוריש תושב ישראל או אם הניח בישראל נכסים, זאת אף אם לא היה תושב ישראל. דהיינו, לבית המשפט בישראל סמכות די רחבה לדון בירושת אדם וליתן צווים/פסקי דין, על פני הדברים, גם אם המוריש היה תושב חוץ ובלבד שהותיר אחריו נכסים בישראל. יש לציין, כי כאשר עסקינן בירושת תושב חוץ לעיתים עולה טענה, כי הפורום בישראל אינו מהווה פורום נאות לבירור הליך הירושה. לגבי שאלת הדין שחל על הירושה, באופן כללי, אם המוריש היה תושב ישראל לעת פטירתו, הרי הדין שיחול על ירושתו הינו חוק הירושה הישראלי ואילו, אם המוריש היה לעת פטירתו תושב חוץ, הרי דין הירושה שיחול על העיזבון הינו דין מקום מושב המנוח לעת פטירתו, בכפוף לסייגים שקבועים בס' 138-144 לחוק הירושה.
דוגמא א' – מוריש, תושב גרמניה (לעת פטירתו), ערך צוואה בחייו בגרמניה, זאת לפי פרוצדורה המוכרת בדין הגרמני, חי ונפטר בגרמניה, אך הותיר אחריו נכסים גם בישראל. במקרה זה, לבית המשפט בישראל יש סמכות לדון בירושת המוריש, כיון שהוא הותיר אחריו נכסים בישראל. הדין אשר יחול על הירושה הינו דין הירושה הגרמני ולא הישראלי כיון שהמוריש היה תושב חוץ לעת פטירתו. מן הבחינה הפרקטית, כדי שיהא ניתן לקיים את צוואת המוריש בישראל ולממש את נכסי הירושה שמצויים כאן, יהיה צורך להגיש בקשה לקיום הצוואה לרשם הירושה, יהיה צורך לצרף ת. פטירה מהרשויות בגרמניה מתורגמת לעברית עם אימות נוטריוני, יהיה צורך להגיש את מקור הצוואה עם תרגום נוטריוני לעברית וגם יהיה צורך להגיש חוות דעת של מומחה לדין הזר, אשר יצטרך לאשר, כי הוראות הצוואה ניתנות לקיום בשלמות לפי הדין הגרמני. בקשה לקיום צוואה של תושב חוץ תועבר מהרשם לענייני ירושות לבית המשפט לענייני משפחה, אשר ידון בה. אם יינתן צו לקיום הצוואה, הרי ניתן יהיה באמצעותו לממש את נכסי הירושה שבישראל. יש לציין, כי אם אותה צוואה תוגש לקיום ותקוים בגרמניה קודם לכן, זה לא ייתר את הצורך לנקוט גם בישראל בהליך הנדרש לקיום הצוואה.
דוגמא ב' – מוריש, תושב ישראל לעת פטירתו, הותיר אחריו נכסים בישראל וכן בגרמניה ולא ערך צוואה. במקרה זה, לבית המשפט בישראל תהא סמכות להוציא תחת ידו צו ירושה כיון שהמוריש היה תושב ישראל וגם, כי הניח נכסים בישראל. באמצעות צו הירושה שיינתן יהא ניתן לחלק את נכסי הירושה אשר בישראל. צו הירושה שיינתן הינו טריטוריאלי והרשויות הזרות בחו"ל אינן מחויבות אליו באופן אוטומטי. לגבי גרמניה ספציפית, הח"מ נתקל במספר מקרים שבהם הרשויות בגרמניה כיבדו צו ירושה שניתן בישראל די בקלות והפרוצדורה למימוש נכסי הירושה בגרמניה הפכה פשוטה יותר עת לבקשה לקיום הירושה, אשר הוגשה בגרמניה צורף צו ירושה שניתן בישראל.
משרדנו הינו משרד עו"ד לענייני ירושות וצוואות, אשר מספק שירותי ייעוץ וייצוג בענייני ירושה וצוואה מורכבים, לרבות כאלה הכרוכים במשפט בינלאומי ו/או בהתנגדות לצוואה. אנו לרשותכם בכל עת. נא התקשרו 077-5100268.
