למי יהיו שייכים כספי חשבון הבנק המשותף כאשר בן הזוג נפטר ?

 

בני זוג חיו שנים רבות כזוג יונים. בתחילת הקשר הזוגי שביניהם לא היה לבן הזוג חשבון בנק, אלא רק לבת זוגתו ובו היא צברה כספים משמעותיים ממועדים שקדמו לתחילת הקשר. בן הזוג צורף כשותף לחשבון הבנק אחרי שנים של זוגיות ובחלוף מס' שנים נוספות הוא נפטר. לטענת בת הזוג, הכספים והחשבון שייכים רק לה ולא לעיזבון בן הזוג. האם הצדק עימה ? לצרכי הדיון, נניח שבני הזוג לא ערכו ביניהם הסכם ממון ולא קבעו כל הוראות והתניות מוסכמות לגבי חשבון הבנק וגם נניח שבן הזוג לא ערך צוואה ושיש לו ילדים מנישואיו הקודמים.

ראשית, המקרה המתואר מצריך התייעצות עם עורך דין לענייני צוואה. על פני הדברים, עם פטירת בן הזוג ולנוכח מצבו המשפחתי, הרי יורשיו הינם בת זוגתו וילדיו (מהקשר הקודם), כך שהיריבות המשפטית שנוצרה לגבי שייכות חשבון הבנק היא בין יורשיו, ילדי בן  הזוג ובת זוגתו לעת פטירתו.

לצורך קביעת הזכויות ביתרת חשבון בנק משותף בין שותפים בכלל (שאינם בני זוג), התפתחה במהלך השנים בהלכה הפסוקה, אבחנה בין חשבון בנק שנפתח מלכתחילה במשותף בין שני שותפים או יותר, לבין חשבון בנק שנפתח על ידי שותף אחד, אשר מפקיד בו את כספו, ולימים הוא צירף את השותף השני, זאת רק בשלב מאוחר יותר. בכל הנוגע למקרה הראשון שבו החשבון מלכתחילה נפתח ע"י שני השותפים, קיימת חזקה שהכספים בחשבון הבנק הם בבעלות משותפת של כל השותפים, אלא אם הוכח ההיפך על ידי השותף שמבקש להוכיח אחרת, כל זאת בהתאם לסעיף 9(ב) לחוק המיטלטלין, לפיו בנכס משותף חלקו של כל אחד מהשותפים הנו שווה.  לעומת זאת, במקרה השני, משמדובר בחשבון בנק אשר נפתח מלכתחילה על ידי שותף  אחד והיו בו כספים של אחד השותפים ולימים צורף השותף השני לחשבון, הרי חזקה היא כי הכספים שייכים רק לשותף הראשון, אלא אם השותף השני הוכיח, כי הוא צורף לחשבון מתוך כוונה להעניק לו מתנה לאלתר. זהו המצב המשפטי בקביעת הזכויות בין שותפים בחשבון בנק שאינם בני זוג.

בכל הנוגע ליחסי שותפות בין בני זוג, בעל ואישה, ביחס לחשבון בנק, בית המשפט העליון קבע כי כלל זה מוחרג וכי ביחס לבני זוג קיימת חזקה ביחס לשני סוגי החשבונות שתוארו לעיל שהבעלות הופכת למשותפת מרגע ההצטרפות לחשבון. כלומר, גם במקרה שבו בן הזוג צורף לחשבון בת זוגתו רק בשלב מאוחר יותר קיימת חזקה שהבעלות בחשבון הפכה משותפת מרגע ההצטרפות של השותף המאוחר לחשבון. זוהי אומנם חזקה והיא ניתנת לסתירה, אבל לצורך סתירתה יש צורך בנטל ראייתי נכבד מהצד הטוען אחרת.

במקרה המתואר בתחילת המאמר, בהיעדר צוואה שנערכה והיות וילדיו של בן הזוג נמנים על יורשיו, קיימת חזקה שעיזבון בן הזוג כולל גם את הבעלות במחצית מהזכויות בחשבון, זאת אלא אם בת הזוג תצליח לסתור חזקה זו והנטל המוטל עליה לשכנע אחרת הינו נכבד.

עו"ד אוהד שוהם הינו עורך דין לענייני צוואה ולכל ייעוץ ו/או ייצוג בענייני צוואה ו/או התנגדות לצוואה ו/או בענייני ירושה, ניתן ליצור קשר עם משרדנו בטלפון       077-5100268.

 

 

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים