בהיותי עו"ד לענייני ירושה פונים אליי פעמים רבות בסוגיה של השפעה בלתי הוגנת אשר ננקטה כלפי מוריש לגבי עריכת צוואה.
אני תמיד טורח להבהיר ללקוחותיי, כי לא כל השפעה הננקטת כלפי המוריש לעריכת צוואה מהווה השפעה בלתי הוגנת, כי לא כל השפעה שתוכח בבית המשפט משמעותה, כי הצוואה בהכרח תיפסל.
אז מהו הקו הדק שמבדיל בין השפעה פסולה להשפעה שאינה פסולה ואשר תביא לדחיית התנגדות לצוואה ולקים הצוואה?
ובכן, זוהי לא רשימה סגורה וכל עו"ד צוואה שתיוועצו עימו יאמר לכם, כי כאשר מועלית בהתנגדות לצוואה טענה להשפעה בלתי הוגנת, לפיה המנוח ערך את הצוואה תחת השפעה בלתי הוגנת, הרי יש לבחון את מכלול הנסיבות והעובדות הרלוונטיות לאותו מקרה.
כאשר עסקינן למשל במוריש, אשר היה עצמאי ובריא ולא היה תלוי כלל ביורשים, אז אם לצורך העניין בתו עשתה כל מאמץ להשפיע עליו לתת לה מהירושה יותר מאשר האחים שלה או אפילו את הכול וכך הורה המנוח בצוואה אז על פני הדברים הצוואה תקוים. אמנם הבת עשתה מאמץ והשפיעה על המוריש אבל זוהי לא השפעה פסולה וכל עוד הרצון בהוראות הצוואה שנערכה היה של המנוח והוא היה חופשי אז אין מניעה שהצוואה תקוים וההתנגדות לצוואה כנראה תידחה.
מנגד, כאשר עסקינן במוריש אשר היה במצב פיזי וקוגניטיבי רע, כאשר זה היה תלוי ביורש ובטיפול היורש במוריש, אילו יוכח למשל, כי היורש התנה את הטיפול במוריש בכתיבת צוואה לזכות היורש, הרי ייתכן בהחלט, כי בית המשפט יקבע שהרצון של המוריש לא היה חופשי וכי זה היה תחת השפעה בלתי הוגנת לעריכת הצוואה. במקרה זה, קיימת אפשרות לא רעה שהצוואה תיפסל ושההתנגדות לצוואה תתקבל.
משרדנו עוסק באופן שוטף בענייני ירושה, צוואה והתנגדות לצוואה. בהיות הח"מ עורך דין ירושה אשמח לעמוד לרשותכם במידת הצורך.
