האם ניתן לקיים צוואה נוטריונית שהאישור הנוטריוני לגביה נעשה רק בחלוף כמה שנים ולאחר פטירת המצווה?
ישנם 4 סוגי צוואות מוכרות בדין הישראלי. הצוואה אשר הכי קשה לפסול הינה צוואה נוטריונית או כפי שהיא ידועה אף כ"צוואה בפני רשות" וזאת מהטעם הפשוט, לפיו המצווה עושה את צוואתו בפני רשות שיפוטית והדין רואה בנוטריון כרשות שיפוטית לצרכי עריכת הצוואה.
עם זאת, על מנת שלצוואה יהא תוקף משפטי עליה לעמוד בדרישות צורניות שונות שהציב המחוקק הן בחוק הירושה והן בתקנות הנוטריונים ואם דרישות אלה או חלקן אינן מתקיימות בצוואה הנוטריונית בה עסקינן, כי אז אין פירוש הדבר שהצוואה לא תקויים באופן אוטומטי ומשמעות הפגם היא שאז יעביר בית המשפט את נטל השכנוע להוכחת אמיתות הצוואה לכתפי מבקש קיום הצוואה ומדובר בנטל נכבד.
במקרה שבו האישור הנוטריוני שאמור להיערך ע"י הנוטריון במעמד עריכת הצוואה לא נערך על ידו כנדרש, אלא בחלוף מספר שנים ואף לאחר פטירת המצווה, אין זה אומר שהצוואה פסולה, זה רק אומר שנטל השכנוע להוכחת אמיתות הצוואה יעבור לפתחו של מבקש קיום הצוואה (ניתן לעיין בבע"מ 729/05 אשר דן במקרה דומה).
עת נטל השכנוע יתהפך לפתחו של מבקש קיום הצוואה זה יצטרך לשכנע את בית המשפט, כי הצוואה משקפת את רצונו הגמור והסופי של המנוח, כי זה היה מסוגל לגמור בדעתו באותה העת ואכן גמר בדעתו לצוות כפי שציווה בגוף הצוואה ולצורך העניין, יהא צורך להעיד את הנוטריון וכן להציג כל ראיה נוספת לביסוס הטענה.
