הצוואה – מעשה אישי של המצווה
הצוואה מהווה את ביטויו של המוריש לגבי רצונו לאשר ייעשה בנכסי עיזבונו /בירושה לאחר פטירתו. מסמך הצוואה הינו בעל "נשמה", לעתים זה מבטא הרהורים של המצווה, הסברים המבטאים והמפרטים את השיקולים שעמדו ביסוד הוראות הצוואה שניתנו על ידו וכיוצ"ב.
לא בכדי קבע המחוקק בס' 28 לחוק הירושה, כי פעולת עריכת הצוואה הינה אישית, זו הינה מעשה אישי של המצווה ולא ניתן לעשותה באמצעות צד ג' ו/או באמצעות מיופה כוח מכל מין וסוג.
הזכות לערוך צוואה הינה יסודית, כפי שאדם זכאי לקבוע מה ייעשה בנכסיו בחייו, כך זה זכאי לקבוע מה יעלה בגורל נכסיו לאחר פטירתו, זאת באמצעות עריכת צוואה. עם זאת, לנוכח המגבלות שקבע המחוקק ומאחר ועריכת צוואה הינה מעשה אישי, הרי קטינים ו/או פסולי דין אשר להם יש אפוטרופוס טבעי או ממונה, אינם יכולים לערוך צוואה תקפה בשום דרך ואופן.
יתרה מכך, מאחר והמחוקק קידש את עשיית הצוואה כמעשה אישי של המצווה זה אף התנה במפורש, כי הוראת צוואה אשר תתנה את תוקפה של צוואה בהסכמת גורם צד ג' לא תהא בעלת תוקף משפטי כלשהו.
הנה כי כן, לצורכי עריכת צוואה תקפה יש להבין היטב בדקויות השונות ולכן מומלץ בכל תוקף לערוך צוואה רק באמצעות עו"ד לענייני צוואה.
