חשיבות רבה ביותר בדיני צוואות כי בית המשפט ישתכנע שהצוואה שעומדת לדיון בפניו משקפת את רצונו הסופי והגמור של המנוח לצוות כאמור בצוואה שעשה.
אחת מהדרישות הצורניות בצוואה בעדים ו/או בצוואה נוטריונית היא, כי המנוח יצהיר בפני העדים כי זוהי צוואתו.
המחוקק ראה חשיבות רבה בהצבת דרישה צורנית זו כדי שהצוואה תהא תוצר של גמירות דעת מלאה של המנוח לצוות כפי שציווה, קרי, מנוח שמצהיר בפני העדים לצוואה "זוהי צוואתי" לכאורה גמר בדעתו לצוות כפי שציווה ומנוח שלא עשה כן ייתכן ולא היתה לו גמירות דעת לצוות כפי שעשה.
אם נפל פגם צורני בצוואה והמנוח לא הצהיר בפני העדים "זו צוואתי" עדיין לבית המשפט ישנה סמכות לקיים את הצוואה מכוח סעיף 25 לחוק הירושה, זאת אם בית המשפט ישתכנע באמיתות הצוואה ובגמירות דעת המנוח לצוות כפי שציווה. לצורך העניין, ישמע בית המשפט את העדים לצוואה ואת עורך הצוואה כדי לקבוע ממצאים בשאלות הנדרשות להכרעה.
