על ירושה וכשרות לרשת במקרים מיוחדים

חוק הירושה מגדיר את זהות היורשים ואת חלקיהם בעיזבון לפי מעגלי קרבה משפחתית. בשלב ראשון (או בעדיפות ראשונה), יירשו את המוריש בת זוגתו וצאצאיו. אם לא היתה למוריש בעת פטירתו בת זוג ו/או ילדים (למשל, הוא היה "רווק"), הרי מעגל היורשים יכלול את הורי המוריש וצאצאיהם ואם אין יורשים ממעגל זה, מטפסים עוד מעלה והיורשים יהיו ממעגל רחוק – הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם. אם אין למוריש אף קרוב באף מעגל יורשים כאמור לעיל – הירושה תהא בשלמות למדינה.

ישנם מצבים מיוחדים/מקרי קיצון שהדין מתמודד איתם ומגדיר לגביהם את זכויות הירושה ומי יורש, למשל,  לגבי ילד של המוריש אשר נולד לו רק אחרי פטירתו ו/או לגבי מצב שבו חלילה המוריש נפטר בעקבות מעשה המתה מכוון של היורש.

חוק הירושה קובע, כי ילד של המוריש זכאי לרשת אותו וזאת כולל גם ילד שנולד למוריש לא יאוחר מ – 300 ימים לאחר פטירתו. המחוקק לקח בחשבון את האפשרות שבעת פטירתו היה למוריש צאצא שעומד להיוולד לו והמחוקק לא רצה לקפח צאצא זה מזכות הירושה והלכה למעשה, בכל הנוגע לזכות ירושה, השווה את מעמדם של צאצאים שטרם נולדו למוריש בעת פטירתו למעמדם של ילדיו, אשר היו בין החיים בעת שהמוריש נפטר.    

כמו כן, מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או ניסה במתכוון להביא למותו יהא פסול לרשת את המוריש ולא יהא לו חלק בירושה (זאת נובע מהכלל הידוע "הרצחת וגם ירשת..?"). הסייג לכך, הוא שהמחוקק קבע במפורש, כי אם המוריש סלח לאותו יורש, אשר ניסה להמית אותו, הרי למרות הכול, אותו יורש כן יהא זכאי לחלקו בירושה ויהא כשר לרשת.

העולה מכך הוא שיורש, אשר הורשע בהמתה מכוונת של המוריש יהא פסול לרשת אותו, זאת להבדיל, למשל, מיורש, אשר כתוצאה מרשלנותו (לא במכוון) גרם לפטירת המוריש. יורש כזה, למרות רשלנותו ולמרות עצמת הטרגדיה, יהא זכאי לרשת את המוריש ולחלקו בירושה.   

הסוגיות הנ"ל רלוונטיות עד מאוד בבואכם להגיש תביעות למתן צו ירושה, כאשר הנסיבות הן חריגות כמתואר לעיל. עו"ד אוהד שוהם הינו עורך דין ירושה ויוכל לסייע לכם בייעוץ ובהגשת בקשות מתאימות למתן צו ירושה. אתם מוזמנים ליצור קשר עם המשרד בטלפון 077-5100268. 

   

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים