זכות הירושה של ילד מאומץ

ילד, אשר אומץ כדין, זכאי לרשת את הורהו המאמץ כאילו הוא היה הורהו הביולוגי. גם ההורה המאמץ זכאי, בתנאים מסוימים, לרשת את עיזבון הילד אשר אומץ על ידו.

ילדי המאומץ יירשו את ההורה המאמץ בנסיבות שבהן הילד המאומץ נפטר קודם לפטירת המוריש.

ילד, אשר אומץ כדין, זכאי לרשת גם את עיזבון הורהו הביולוגי, זאת בנוסף לזכות ירושה שלו בעיזבון הורהו המאמץ. יצוין, כי זכות זו פועלת בכיוון אחד וכי ההורה הביולוגי אינו זכאי לרשת את ילדו הביולוגי, אשר אומץ כדין.

מה נדרש ילד מאומץ להציג לצורך מימוש זכות ירושה שלו בעיזבון המוריש?

הדין דורש, כי מאומץ יציג צו אימוץ כדין כתנאי למימוש זכות הירושה שלו בעיזבון המוריש.

מאומץ, אשר אומץ בחו"ל, ניתן בתנאים מסוימים להסתפק בהצגת צו אימוץ, אשר ניתן ע"פ הדין הזר לצורך שכלול זכות הירושה שלו בעיזבון המוריש.

הדין אינו מכיר בזכות הירושה של מי, אשר גדל במשפחה אומנת או אשר אומץ בפועל ללא אקט פורמלי של אימוץ כדין. לצורך המחשה יובא הסיפור להלן.

יוסי (שם בדוי) נולד לבית של אלימות רבה ובגיל 6 הועבר ע"י שירותי הרווחה למשפחת "אנושי", אשר גידלה אותו כאילו היה בנם הביולוגי מאז ומעולם. מר וגברת אנושי העניקו ליוסי חום ואהבה ודאגו לכל צרכיו ומחסורו, עברו עימו את כל שלבי החיים עד גיל הבגרות. לאחרונה נפטר מר "אנושי" ויוסי ביקש לדעת מהן זכויותיו בעיזבונו ? ובכן, מאחר ויוסי לא אומץ כדין ע"י משפחת "אנושי" אלא אומץ בפועל, הרי אין לו כל זכויות ירושה בעיזבון מר "אנושי".

גם הרישום במרשם האוכלוסין אינו מהווה אינדיקציה לאימוץ כדין. ביום 1.8.10 ניתן פסק דין בת"ע 6140/08 (ענייני משפחה ראשון לציון). במקרה שנידון שם, עם עליית משפחת התובע מתימן לארץ, זה נרשם במרשם האוכלוסין כבנם של מאמציו בפועל. בית המשפט דחה את טענת התובע לפיה זה אומץ כדין, עת קבע, כי הרישום במרשם האוכלוסין אינו יוצר מעמד ואינו מהווה אינדיקציה לאימוץ כדין לצורכי קביעת זכויות ירושה. כלומר, אם פלוני רשום במרשם האוכלוסין כבנו של אלמוני ואין מחלוקת שאלמוני אינו אביו הביולוגי, הרי אין הדבר מעיד על, כי פלוני אומץ כדין על ידי אלמוני לצורכי קביעת זכויות הירושה בעיזבונו. משמע, יש להוכיח את טענת האימוץ באמצעות הצגת צו אימוץ.