במקרים רבים אין כל צורך להגיע להסכם כלשהו לגבי חלוקת הירושה בין היורשים, כגון, כאשר העיזבון כולל נכס או שניים, כאשר מספר היורשים הינו קטן, כאשר אופן חלוקת הירושה בין היורשים (גם ללא הסכם) יהיה פשוט ויעיל. למשל, במקרה שבו ישנם שני אחים יורשים ובעיזבון ישנו סך 100,000 ₪ בבנק כלשהו, הרי אין כל צורך בהסכם חלוקה בין היורשים וחלוקת הירושה בנסיבות האמורות תהא פשוטה ביותר.
במקרים מורכבים יותר, בהם העיזבון כולל מספר נכסי מקרקעין, כספים המוחזקים אצל צדדי ג' שונים, נושים ומספר לא מבוטל של יורשים קיים צורך של ממש (ולרוב זאת אף עדיף) להגיע למכניזם של חלוקת העיזבון באופן הסכמי, דהיינו, באמצעות יצירת הסכם לחלוקת הירושה שיהא מוסכם על כלל היורשים. ברוב המקרים המורכבים ימנה בית המשפט מנהל עיזבון, זאת הן לאיתור נכסי הירושה והן לצורך מימוש זכות הירושה וחלוקת נכסי העיזבון בין כלל היורשים.
"דרך המלך" לחלוקת הירושה הינה בהסכם שייעשה בין כלל היורשים ובית המשפט יעדיף תמיד, כי העיזבון יחולק על פי הסכמת הצדדים וזאת גם אם יהיה בהן כדי לסטות מהוראות המוריש בצוואה. בהיעדר הסכמה גורפת של כלל היורשים תחולק הירושה על פי צו בית המשפט, כאשר במקרה זה יהא בית המשפט כפוף בראש ובראשונה להוראות המוריש בצוואתו (אם עסקינן בירושה על פי צוואה ואם ניתנו הוראות חלוקה על ידי המוריש במסגרת הצוואה) ובהיעדר צוואה או הוראות חלוקה בצוואה, יהא בית המשפט כפוף למגבלות ולהוראות הקבועות בס' 112-117 לחוק הירושה, אשר יהיו לנגד עיניו בטרם שייתן צו לחלוקת הירושה והעיזבון בין היורשים.
אם כך, כאשר בית המשפט יורה על חלוקת הירושה על פי צו בית המשפט ובהיעדר הסכמה בין כלל היורשים, זה יעשה מאמץ שנכסי הירושה יחולקו בין היורשים ככול הניתן בעין ובהתחשבות בערך הרגשי של איזה מהנכסים למי מהיורשים, נכסים אשר אינם ניתנים לחלוקה בעין יימסרו ליורש המרבה במחיר, כנ"ל ביחס לנכסים אשר חלוקתם תוביל לפגיעה ניכרת בערכם, בהיעדר כל ברירה נכסים אלה יימכרו למרבה במחיר, משק חקלאי הקיים בעיזבון יימסר ליורש אשר מוכן ומסוגל לקיימו ובהיעדר כזה יימכר המשק למרבה במחיר. אם יש מס' יורשים העונים להגדרה וביניהם נמנה גם בן הזוג של המוריש, הרי זכותו תהא עדיפה על יתר היורשים העונים על ההגדרה. בני זוג, ילדים או הורים שגרו בדירת המוריש יכולים, לתק' זמנית, להמשיך ולגור בדירתו כשוכרי היורשים.
כאשר מונה מנהל עיזבון, זה יגיש לבית המשפט תכנית חלוקה מוסכמת על ידי היורשים ובהיעדר הסכמה גורפת, יציע תכנית חלוקה לאישור בית המשפט במגבלות האמורות לעיל. בית המשפט אינו כבול לתכנית החלוקה שתוגש אליו ע"י מנהל העיזבון.
כאמור לעיל, כאשר המוריש קבע בצוואה הוראות חלוקה והיה ואין הסכמה בין היורשים לגבי אופן חלוקת נכסי הירושה, הרי על בית המשפט לנהוג לפי הוראות החלוקה שניתנו בצוואה וזאת אלא אם מצא לנכון לסטות מהן מסיבות מיוחדות וכן עליו לנמק את החלטתו.
לטיפול בנושאי חלוקת עיזבון מומלץ לפנות לעורך דין לענייני ירושה המתמחה בתחום.
