לכל אדם שעורך צוואה עומדת הזכות להפקידה ברשם הירושות. הפקדת צוואות הינה מעשה אישי, אשר מבוצע רק ע"י המוריש ולא יכול להתבצע על ידי שלוח או על ידי עורך דין צוואות. גם זיכרונות דברים של צוואה בע"פ מופקדים לעיתים על ידי העדים לצוואה ברשם לענייני ירושה, זאת עוד בחיי המוריש. מה גדר זכות העיון שעומדת ליורשים הפוטנציאליים בקשר לצוואות שהופקדו ? האם ניתן ליתן להם מידע או לעיין בהן עוד בחיי המוריש ? מהם תנאי זכות העיון לאחר פטירת המצווה ? בכך יעסוק מאמר זה.
צוואה הינה מסמך משפטי אישי ורגיש שהמצווה ערך בימי חייו והוא בהחלט זכאי שלא להראותה לאף אדם. המוריש יכול לשמור על הצוואה בסודיות מוחלטת, אצלו ובכליו, אינו חייב למסור את צוואתו לאף אדם, אינו חייב להפקידה, כל זאת לפי רצונו ו/או על פי הייעוץ שיינתן לו על ידי עורך דין צוואות וירושות.
מכאן, כי לבני המשפחה של המצווה ו/או ליורשים האפשריים אף אין כל זכות או מעמד לקבל מידע על צוואות שהופקדו על שם אדם כלשהו בעודו בחייו. המידע הינו סודי ולא יימסר על ידי רשם הירושות.
לאחר מותו של המצווה רשאי כל המעוניין בדבר לפנות ולקבל את פרטי המרשם הטכניים הקיימים, ככול שכן, בקשר למנוח. אם המידע הטכני שיימסר לפונה ילמד אותו, כי אצל רשם הירושות יש צוואה או צוואות שהופקדו, כי אז ניתן להגיש בקשה בכתב לעיון במרשם ולבקש עיון בצוואה / בצוואות שהופקדו ובכל מסמך. אין זו זכות אוטומטית והמבקש עיון צריך לטעון ולשכנע, כי יש לו זיקה כלפי המנוח ועניין של ממש בעיון, למשל, כי יש לו מעמד של יורש פוטנציאלי כלפי המנוח.
מאחר ולרשם לענייני ירושה יש אחריות כבדה על צוואות מקור שהופקדו אצלו, הרי אם ניתנת החלטה המתירה לפונה זכות לעיין, הרי העיון יבוצע במשרדי הרשם לענייני ירושה אל מול עובד לשכת רשם הירושות.
כאשר אדם מפקיד צוואה אצל רשם הירושות, הרי לעיתים הוא מצרף להפקדה מסמכים נוספים, אשר עשויים לתמוך בקיום הצוואה שהופקדה ובנסיבות עריכתה. אם מוגשת התנגדות לצוואה, הרי מה שהופקד אצל רשם הירושה יכול לסייע בדחיית ההתנגדות לצוואה ולכן אנו ממליצים תמיד ללקוחותינו המבקשים קיום צוואה לבקש מידע מהמרשם הארצי ואם אכן מתגלה שיש שם מידע על שם המוריש, אז גם לבקש עיון בתיקי הפקדת צוואה ובמידע הקיים ברשות הרשם לענייני ירושה.
