לא אחת אנו חושבים על היום שבו נלך לעולמנו, מה יגידו עלינו ביום שאחרי, כאשר לא נהיה עוד בין החיים, איפה יקברו אותנו, איך זה יקרה, מי יספיד אותנו וכן, מה נותיר בקרב צוואה שלנו ולמי נוריש את הנכסים שלנו. מחשבה קצת קשה מנשוא, אך תמיד צריך לחשוב על העתיד.
כחלק בלתי נפרד מההתמודדות עם העיזבון של הנפטר, למען ההגינות וההוצאה לפועל את אשר על ליבו של המוריש, יש חשיבות רבה להעלות את הדברים על הכתב, דהיינו לערוך צוואה עוד בחייו. כותב הצוואה חייב להיות צלול בדעתו ונטול השפעה או לחץ מן הסביבה לגבי החלטותיו, ומומלץ לערוך את הצוואה בליווי צמוד של עו"ד צוואה , שיכול ואמון על כל הנוגע לכתיבת צוואה ולעריכת הצוואה כדין.
האפשרויות העומדות לפנינו לצורך כתיבת צוואה הן:
- האפשרות הראשונה היא עריכת צוואה בפני שני עדים.
- האפשרות השנייה היא עריכת צוואה בפני רשות, לרבות בפני שופט, או הרשם לענייני ירושה, נוטריון וכיוצ"ב.
- אפשרות נוספת היא כתיבת צוואה בכתב ידו של המוריש.
- האפשרות האחרונה לערוך צוואה היא ע"י שכיב מרע, זוהי צוואה בעל פה אשר נעשית ע"י המוריש עת זה ניצב בפני המוות והיא נעשית בפרוצדורה נוקשה.
עם פטירת המוריש יפנו יורשיו לרשם לענייני ירושה לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, זאת למקרה וערך צוואה. יש אשר עורכים צוואה ומפרסמים את תוכנה בעודם בחיים, כדי למנוע מראש מחלוקות בין היורשים לאחר מותם.
במידה ולא נדאג ליום שאחרי ולא נערוך צוואה בזמן, או במקרה שהצוואה תיפסל מסיבה כזו או אחרת, נקבע על פי חוק כי העיזבון יחולק בין קרובי הנפטר לפי הקבוע בחוק הירושה.
במקרה ולנפטר אין במותו קרובי משפחה מקרבה כלשהי וזה לא ערך צוואה ובה ציווה את אשר ייעשה בנכסי העיזבון, הרי המדינה תירש את נכסי העיזבון.
