כיצד יש לפרש צוואה ?

בהליך של התנגדות לצוואה מתיימר המתנגד לפסול את תוקפה המשפטי של צוואת המוריש, בין אם כי לטענתו המצווה לא היה כשיר לערוך צוואה או בין אם כי זו נערכה תחת השפעה בלתי הוגנת וכיוצ"ב. להבדיל, כאשר  מוגשת תביעה לפרשנות צוואה, זה אומר שכבר אין חולק יותר על תוקפה של הצוואה, כי ניתן לגביה צו קיום, ואולם בכך, הבעיות המשפטיות עדיין לא תמו וכנראה שנתגלעה מחלוקת נוספת בין היורשים לגבי המשמעות שיש ליתן להוראות צוואת המוריש או חלקן ופרשנותן ובמילים אחרות, מה היתה כוונת המצווה בעת שכתב את צוואתו.   

לצורכי המאמר נניח, כי אדם ערך צוואה כאשר היה לו חשבון בנק בבנק הפועלים ומיטלטלין שונים והוא ציווה בצוואתו את חשבון הבנק בפועלים לבנו בשלמות ואת יתרת העיזבון לשתי בנותיו. לימים, במועדים המאוחרים לצוואה, פתח המצווה חשבון בבנק לאומי והעביר אליו את כל כספו וזכויותיו מהחשבון בפועלים. המצווה נפטר, נתבקש וניתן צו לקיום צוואה ואולם אז בנו תבע פרשנות של צוואת אביו המנוח וטען, כי חשבון הבנק מגיע לו ובשלמות למרות שבעת הפטירה החשבון היה בלאומי ולא בפועלים. בנותיו של המוריש, לעומת זאת, טענו, כי החשבון בפועלים לא היה קיים בעת פטירת המצווה וכי החשבון בלאומי נכנס למעשה למסה השיורית של העיזבון ויש לחלקו בירושה בין בנותיו בלבד. זהו מקרה קלאסי שבו יש לקבל ייצוג באמצעות עורך דין לענייני צוואה, לנקוט בהליך המתאים שבו על בית המשפט יהא להתערב ולהכריע לגבי פרשנות הצוואה ולגבי כוונות המוריש.

בפסיקה התפתחו ברבות השנים שתי גישות לפרשנות צוואה. הגישה הראשונה הינה "דו שלבית", לפיה יש לבחון את אומד דעת המצווה כפי שזו משתמעת מלשון הצוואה ובהיעדר הוראה לשונית ברורה,  יש לפנות לנסיבות חיצוניות. הגישה השניה הינה "חד שלבית", לפי ניתן ללמוד על אומד דעת המצווה מהנסיבות החיצוניות וזאת גם אם לשון הצוואה הינה ברורה. הדין הנוהג הינו השיטה החד שלבית (פרשת טלמציו ע"ע 1900/96).

אם כן, כאשר התעוררה מחלוקת לגבי פרשנות צוואה, על בית המשפט לבחון ראיות חיצוניות ומהן ללמוד על כוונת המצווה ואומד דעתו לגבי יישום הוראות הצוואה, למשל, כאשר הרכב הנכסים של המצווה השתנה ממועד כתיבת הצוואה למועד הפטירה. אם, לצורך העניין, עדות עורך הדין שערך את צוואתו של המוריש תהא שהמצווה רצה להבטיח בהורשה את הקניית חשבון הבנק לבנו עקב היותו של הבן במצב כלכלי גרוע לעומת בנותיו, כי אז גישה אשר תאפשר לבנות לרשת את החשבון כיון שהוא הועתק טכנית מפועלים ללאומי תחטא לרצון המצווה ותסכל אותו. אם לצורך העניין, יתברר בהליך, כי המצווה העביר את החשבון מפועלים ללאומי בגלל עלויות עמלות ו/או בשל צרכי נוחיות (למשל, עקב קרבת הסניף בלאומי למקום מגוריו של המוריש), זה יתמוך בעמדת הבן. אחת מהשיטות שאומצו בדין הישראלי לפרשנותה של צוואה כאשר חל שינוי במסת הנכסים של המצווה מיום עריכת צוואתו ועד ליום הפטירה, הינה שיטת "העקיבה", דהיינו, אם ניתן להראות כי הנכס "החדש" במועד הפטירה הינו גלגולו של הנכס "הישן" שלגביו ניתנה הוראה בצוואה, אזי, זה לא מן הנמנע שהוראת הצוואה, אשר במקור חלה על הנכס "הישן" תחול  על הנכס "החדש".  עו"ד אוהד שוהם הינו עורך דין לענייני צוואה ולכל ייעוץ ו/או ייצוג בענייני צוואה ו/או התנגדות לצוואה ו/או בענייני ירושה, ניתן ליצור קשר עם משרדנו בטלפון 077-5100268.      

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים