ירושה

בני המשפחה כיורשים על פי דין

חוק הירושה ותקנותיו מגדירים, כי בהיעדר צוואה יירשו את המוריש יורשיו הטבעיים ע"פ דין, דהיינו, בני משפחתו של המוריש לפי (...)
המשך קריאה >

מי כשר לרשת את המוריש

סעיף 3 לחוק הירושה מגדיר כי מי שכשר לרשת את המוריש הוא כל מי שהיה בחיים בעת פטירת המוריש (הכוונה (...)
המשך קריאה >

עסקאות ומסחר בזכות היורש

עסקאות ומסחר בזכות היורש לאחר פטירת המוריש וכן בזכות עתידית לפי סעיף 7 לחוק הירושה, לאחר מות המוריש וכל עוד לא (...)
המשך קריאה >

זכות הירושה של ידועה בציבור

ס' 55 לחוק הירושה מגדיר את זכותו/זכותה של בן/בת זוג ידוע/ידועה בציבור לרשת את בן הזוג המנוח, זאת בתנאים מסוימים (...)
המשך קריאה >

דינה של הסתלקות מירושה לשם הברחת נכסים

אמנם לכל יורש עומדת הזכות להסתלק מחלקו בעיזבון לטובת יורשים אחרים בהגשת תצהיר הסתלקות, אשר יצורף ליתר המסמכים שיוגשו לרשם (...)
המשך קריאה >

הסתלקות יורש מחלקו בעזבון

הדין קובע, כי יורש יכול להסתלק מחלקו בעיזבון המוריש, כולו או מקצתו ובהתאם רשאי לפעול גם זוכה ע"פ צוואה. אין (...)
המשך קריאה >

התיקון לחוק הירושה

התיקון לחוק הירושה אשר השווה את מעמד ילדים מאומצים למעמדם של ילדים טבעיים ביום 17.7.12 התקבל תיקון מספר 13 לחוק הירושה, (...)
המשך קריאה >

זכות הירושה של ילד מאומץ

ילד, אשר אומץ כדין, זכאי לרשת את הורהו המאמץ כאילו הוא היה הורהו הביולוגי. גם ההורה המאמץ זכאי, בתנאים מסוימים, (...)
המשך קריאה >

זכות הירושה של המדינה

בהיעדר קרובי משפחה (בת זוג, ילדים וצאצאיהם, הורים, הורי הורים וצאצאיהם, אחים) תירש המדינה את עיזבון המוריש. המדינה תעשה שימוש בנכסי (...)
המשך קריאה >

זכות הירושה של קרובי המוריש

כעיקרון יורשי המוריש הינם בת הזוג וכן ילדיו וצאצאיהם, הורי המוריש וצאצאיהם, הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם, זאת כאשר קיים (...)
המשך קריאה >

היורשים

מי הם היורשים ? היורשים הינם היורשים על פי דין, זאת אלא אם הותיר אחריו המנוח צוואה ובה ציווה מי יהיו (...)
המשך קריאה >

החוק קובע, כי עם פטירתו של אדם יועבר עיזבונו ליורשיו החוקיים. עיזבון פירושו הסך הכולל של הנכסים, הזכויות ורכושו של אדם, ללא חריגות ויוצאים מן הכלל, מוחשי ולא מוחשי, אשר צבר המנוח בימי חייו.

בהקשר זה חשוב לציין, כי זכות הירושה של היורשים קמה להם כבר עם פטירת המוריש ולא רק במועד שבו ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה לעזבון המוריש ועוד בטרם שנקבע יחס החלוקה של היורשים בעזבון. בכלל זאת, יכול ורשאי כל יורש להעביר את חלקו בעזבון ואף לשעבדו בהסכם בכתב זאת אפילו בסמוך למועד פטירת המוריש וכל עוד לא חולק העזבון. כמו כן, רשאים נושי היורש לעקל את חלקו בעזבון המוריש. לאבחנה הנ"ל משמעות מעשית אשר תומחש בסיפור הבא להלן.

"אלמוני" נפטר ביום 1.1.90 ובנו "פלוני" הינו קרוב המשפחה היחיד, אשר מצוי בין החיים. "אלמוני" לא הותיר אחריו צוואה ועזבונו כלל אך ורק דירת מגורים. טרם ניתן צו ירושה בעניין עזבון "אלמוני". "פלוני" מעוניין למכור את הדירה של אביו המנוח והשאלה הנשאלת היא האם ניתן לעשות כן טרם שניתן צו ירושה ? ובכן, "פלוני" ירש את עזבון אביו המנוח בעת פטירתו ולכן זכאי הוא למכור את הדירה גם בטרם שניתן צו ירושה המצהיר על זכות הירושה שלו בעזבון אביו המנוח. יחד עם זאת, במקרים כגון אלה, ככול שמזדמנת ליורש עסקה טובה למכירת דירת העזבון, מומלץ לבצע אותה באמצעות עורך דין לענייני ירושה מומחה, אשר ידאג להגן על הזכויות של "פלוני" ומחד לקשור את הקונה בעסקה, לגבות ממנו את התשלום הראשון של תמורת המכר אך בו זמנית ידאג, כי התשלום הראשון יופקד בנאמנות, זאת עד אשר יינתן צו ירושה ויירשמו זכויות היורש לגבי הדירה וכן תירשם הערת אזהרה לטובת הקונה. באופן הזה לא יפספס יורש עסקאות פוטנציאליות בקשר למכירת דירת העזבון בפרק הזמן אשר יחלוף מהפטירה ועד אשר יינתן צו ירושה לעזבון המנוח.

חוק הירושה התשכ"ה – 1965 מסדיר בין השאר מי יירש את נכסי המוריש, את הסדר והאופן בו תחולק הירושה, זאת במקרים בהם המנוח לא הותיר אחריו צוואה, או שהותיר אחריו צוואה שלא קויימה.

על פי חוק הירושה, מי שזכאי לרשת את המנוח הוא כל מי שהיה בחיים בעת פטירת המוריש וגם מי שנולד תוך 300 ימים לאחר מותו של המוריש יהיה כשיר לרשת אותו, זאת מתוך כוונה להבטיח את זכויות הירושה של ילדיו של המוריש, שהיו עוברים בעת פטירתו.

חוק הירושה קובע גם מי פסול מלרשת את המנוח, ביניהם: מי שניסה לגרום למותו של המוריש מי שהורשע בפסק דין שגרם במתכוון למותו של המוריש, וכן מי שהורשע בהעלמתה או השמדתה של צוואת המנוח, בזיוף צוואה או בתביעה על פי צוואה מזוייפת.

כאמור, חוק הירושה קובע מי הם היורשים ובאיזה אופן תחולק ביניהם הירושה. באופן עקרוני, היורשים על פי דין הקבועים בחוק מאורגנים לפי ראשי האב אליו הם משתייכים (שיטת הפרנטלות). סדר העדיפויות של היורשים הוא כדלהלן: ראשית יורש מי שהיה בשעת פטירתו של המוריש בן זוגו, וכן ילדיו של המוריש. לאחר מכן סדר הקדימות של היורשים עובר אל ילדי המוריש וצאצאיהם, הוריו של המוריש וצאצאיהם ולבסוף הורי הוריו של המוריש וצאצאיהם. הקרובים בבית האב הראשון גוברים על פני אלו שבבית האב השני והקרובים בבית האב השני גוברים על פני אלו בבית האב השלישי. בהיעדר קרובי משפחה בפרנטלות השונות, קובע חוק הירושה שהמדינה היא זו שתירש את נכסי המוריש. במקרה זה נכסי המוריש ינוהלו על ידי אגף האפוטרופוס הכללי עד לשחרורם, או אז תעשה בהם המדינה שימוש לצורכי חינוך, בריאות, מדע וסעד.

חוק הירושה מתייחס לזכויות בן/בת הזוג בירושה בנפרד. על פי חוק, בן הזוג יורש את המיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף ומכונית הנוסעים השייכת לזוג. בנוסף לזאת מקבל בן הזוג הנותר בחיים חלק מן העיזבון על פי הקבוע בס' 11 לחוק הירושה ובהתאם להרכב המשפחתי של המנוח בעת פטירתו, מצבת היורשים האחרים ומידת קרבתם למוריש. כך לדוגמה, במידה ולמנוח היו בן זוג ושלושה ילדים, יקבל בן הזוג מחצית מן העיזבון וכל אחד מהילדים יירש שישית מהעיזבון.

חוק הירושה עוסק ומסדיר גם זכויות הירושה של ידועים בציבור. על פי החוק, גם לידוע/ה בציבור ישנן זכויות ירושה, אותן ניתן לממש בהתקיים התנאים הבאים: בני הזוג חיו חיי משפחה, קיימו חיי אישות וניהלו משק בית משותף, ובשעת מותו של המוריש אף אחד מהם לא היה נשוי לאדם אחר. במידה ותנאים אלו מתקיימים או אז יוכל הידוע בציבור לרשת את חלקו בעיזבון.

כדי לאפשר את חלוקת עיזבונו של המנוח בין יורשיו על פי דין, יש צורך בהוצאת צו ירושה. צו ירושה הוא מסמך משפטי, המצהיר מי הם היורשים של המנוח ומה חלקו של כל אחד בעיזבון. כדי לקבל צו ירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה בלשכת הרשם לענייני ירושה או באחד מבתי הדין הרבניים. את הטיפול בבקשה לצו ירושה מומלץ למסור לטיפולו של עו"ד לענייני ירושה המתמחה בתחום זה.

קידום אתרים לעסקים קידום אתרים לעסקים
השארת הודעה מהירה

לייעוץ ללא התחייבות מלא את הפרטים הבאים